הפנימייה – פרק 117

•כוס תה אצל ביגפוט – חלק א'•

"תקשיבו, כיתה" אמר אסטוניה, המורה של הקבוצה שלי בבית הספר של הפנימייה "בקרוב נצא לסיור!"
"יששששש!!!" צעק בריטניה "אני אוהב סיורים! יוצאים החוצה, מתפלשים בבוץ, מתלכלכים, ואז, איך שחוזרים לפנימייה, יש תירוץ למה אני מתקלח במשך שלושים שנה."
"הפעם לא מתלכלכים" אמר אסטוניה.
"הפעם?!" שאלתי "אי-פעם יצאנו לסיור?!"
"בכל מקרה" אמר אסטוניה "אנחנו יוצאים לבקר בבית של ביגפוט לכוס תה"
"כוס תה אצל ביגפוט?" שאל בריטניה "זה חלום נבואי!"
"בגלל התה" מלמלתי.
"לא!" אמר בריטניה "בגלל שפעם ראשונה משהו אחר יארגן מסיבת תה!"
"רק אנחנו מוזמנים?" שאל גרמניה.
"כל הפנימייה מוזמנת, אבל הוחלט לשלוח מכל קבוצת לימוד רק שלושה ומורה. שמעתי שביגפוט מתכנן לכם הפתעות משמחות" אמר אסטוניה.
"איך נבחר מי ההולכים?" שאל פינלנד.
"על ידי…" אמר אסטוניה. "מבחן ענק!!!" הוא קרא בשמחה.
הוא סקר את כולנו.
"לא ראיתם את זה מגיע?!, אתם נהיים טיפשים מרגע לרגע…" אמר אסטוניה.
בזמן שאסטוניה בירבר על כמה מפגרים אנחנו, אני, גרמניה ודנמרק, שישבנו אחד ליד השני החלטנו לברוח ולטעון שאסטוניה בחר בנו.
"או שאו"ם יחורר אותנו, או שהוא יסכים" אמרתי.
"אני חולק עליך" אמר גרמניה "הוא גם עלול לשפד, לחתוך, לקפל, לחבק, להציע לך נישואין ועוד שלל עינויים."
"בואו נצא ודי" אמרה דנמרק "אני לא אפסיד ביקור אצל ביגפוט."
"אסטוניה, אפשר לצאת רגע לשירותים?" שאלתי.
"לא!" הוא כעס.
"אז אני אעשה כאן שלולית!" הזהרתי אותו.
"גם אני!" אמר גרמניה.
"הייתי רוצה…" אמרה דנמרק והתחילה לאכול עוגיות חמאה.
"אתם מנסים לברוח!?" שאל אסטוניה "טוב, תברחו! ככה לא תבקרו את ביגפוט!"
"כן…" אמרתי.
יצאתי מהכיתה יחד עם דנמרק ועם גרמניה ואז התחלנו לרוץ לחדר של או"ם.
התנגשנו שם בליטא, שוויץ וצרפת.
"גם אתם?" שאלה דנמרק בהתרגשות.
"כן!!!! בנות שולטות!!" אמרה שוויץ.
"מדבקות, חדי קרן, פונים קסומים וקשתות בענן!!" צרחה ליטא.
"כןןןן!!!" צרחו שלושתן.
"מפגרות" מלמל גרמניה.
"מושכות" מלמל צרפת.
הכיתה של או"ם נפתחה ואו"ם, רוסיה, ספרד והולנד יצאו מהכיתה.
"אוקיי, איפה אסטוניה?" שאל אותי או"ם.
"הוא…" התחלתי.
"הוא הלך לחקור את הירח!" אמר מהר גרמניה "בואו נצא"
"אוקיי!" אמר או"ם "בדרך נוכל לשחק משחקי דרך כגון, נחש את הדמות, או, קרב חניתות שאני היחידי עם חנית. זה כייף!"
"כן…" אמרה דנמרק "כייף!"
היא הכניסה לפה עד עוגיות חמאה.
"אז קדימה, בואו נצא!" קרא או"ם