הפנימייה – פרק 111
•שדונים – חלק ב'•
כולנו ישבנו במבואה הגדולה שליד החדר של או"ם.
"מכוון שיש כאן חמש מאות מטבעות זהב – כל אחד יקבל עשרה כדי שהחלוקה תהיה הוגנת" אסטוניה הכריז והתחיל לחלק את הזהב.
"אם כך – הלוואי והיו לי מיליון מטבעות זהב קסומים" בקשתי.
"אין ביכולתי לייצר עוד" ענה לי השדון.
"אז אני מבקש מיליון מטבעות-כסף-קסומות-שיכולות-להחליף-מטבעות-זהב-בכל-מובן"
פתאום נקברתי תחת ערמה של מטבעות. יופי, עכשיו אנחנו מתחילים…
"כל משאלה שאנחנו רוצים?" שאל ארצות הברית. "אז אני רוצה המבורגר שלם"
ארצות הברית אכל אותו מיד. "וואו, הלוואי והיה לי עוד המבורגר. רגע – הלוואי והיו לי שניים !"
פתאום הופיעו שני המבורגרים והוא מיד טרף אותם. "מזל שאני יודע לנצל משאלות כמו שצריך" הוסיף ארצות הברית, בזמן שאסטוניה התחיל לדבר:
"תזכרו – אסור לבקש בשום פנים ואופן משאלות מוגזמות מדי או משאלות שיכולות לפגוע בחברים שלכם"
"תסלחו לי רגע" אמר רומניה והלך משם. בתוך כמה שניות הוא חזר.
"מה עשית שם?" שאל אסטוניה.
"לא בקשת במקרה משאלה שיכולה לפגוע במישהו אם זה מה שאתם חושבים" הוא ענה.
"אה, אז זה בסדר" הוא אישר לו.
"אני יודע !" אמר ארצות הברית בזמן שהוא מבקש את המשאלה השביעית שלו.
"הפעם אני רוצה חמישים המבורגרים ! ו… שיהיו בלי שומשום, הרי אני צריך לשמור על הגזרה"
"הלוואי והיה לי צמר כדי לתפור עוד סוודרים !" ביקשה פולין.
"הלוואי והייתה לי ערכת תפירה כדי לתפור עוד סוודרים !" ביקשה פולין.
"הלוואי והיו לי עוד סוודרים !" ביקשה פולין.
"הלוואי וערכת התפירה והצמר היו הופכים לסוודרים !" ביקשה פולין.
"הלוואי ופולין הייתה חכמה לשם שינוי !" ביקש צרפת.
"אופס" הוא הוסיף מיד אחרי זה. "זה בסדר, על זה אני מוותר לך, ואפילו מודה לך" ענה אסטוניה.
"תסלחו לי רגע" אמר רומניה ושוב הלך. הוא חזר תוך כמה שניות.
"מה עשית שם?" שאל אותו גרמניה ופתאום השיער שלו התחיל לבעור באש.
"כלום" הוא ענה בזמן שהוא מתפקע מצחוק. "אה, אז אין בעיה" ענה גרמניה.
"הלוואי והייתי יפה יותר !" ביקשה ליטא.
רומניה שוב הלך. הוא חזר בתוך רגע.
"מה הפעם עשית?" שאלה ליטא שבאופן פלא הפכה למכוערת. "כלום" הוא ענה. "אז הכל טוב"
"הלוואי והיה לי טלסקופ משוכלל כל כך שאני אוכל לצפות ביקומים מקבילים !" ביקש אסטוניה.
שוב רומניה הלך. הוא חזר בתוך רגע.
"מה הפעם עשית?" שאל אסטוניה כשהטלסקופ שלו הפך לקקי של יונים בצורה של טלסקופ.
"אתה יודע, אני מתחיל לחשוד שאתה באמת עושה משהו עם היציאות הפתאומיות שלך"
"לא, אני לא עושה כלום" הוא ענה. "אה, בסדר"
טוב, אז בנתיים כמעט כולם ביקשו משאלות, ורק אני לא בקשתי כלום חוץ מעוד משאלות…
יצאתי לשנייה החוצה לרגע. "הלוואי וכל הבחורות בפנימייה היו מאוהבות בי" לחשתי.
כשחזרתי כולן נמרחו עליי.
"ישראל. צריך להיות טיפש כדי לא לדעת שבקשת להיות מושך בזמן שיצאת החוצה" אמר אסטוניה שביקש משאלה כדי לבטל את זה.
"סלחו לי שנייה" אמר שוב רומניה שיצא החוצה.
"רואה? רומניה יוצא החוצה בלי לבקש משאלות ערמומיות כמוך" פתאום כל מטבעות הכסף שלי נעלמו ורומניה חזר.
"רומניה, מה עשית שם?" שאלתי אותו. "כלום" הוא ענה בבטחון. "אה, אז אין בעיה".
תגובות (0)