הנקמה הצהובה סיפור שקרה כמעט באמת

יום שישי. הרגשתי מאוד לא טוב. הייתה לי דלקת בעיניים. אמא ואיבה לקחו אותי למרפאה.

במרפאה היו הרבה אחיות חמודות ששיחקו איתי ועשו פרצופים משונים כדי שאצחק.

אחר כך שלחו אותי לרופא כדי שיקבע ממה אני סובל.

(אני ידעתי שיש לי דלקת עיניים, אבל המבוגרים לא ראו זאת מיד).

הרופא היה ממש לא נחמד: הוא דיבר לאמא ואיבה לא כל כך יפה, העיר הערות והיה חסר סבלנות.

בהמשך הוא שלח אותי להיבדק. עמדתי בכך בהצלחה.

כשראה זאת, הביט במבט חודרני ואמר: "הילד צריך לעשות בדיקת שתן!!! יש לתת לו הרבה מים שישתה כדי שיהיה לו פיפי"!!!

אני, שכעסתי מאוד על האיש הלא אדיב, ידעתי שזאת שעת ההתנקמות שלי!!!

בליבי הייתה החלטה נחושה: פיפי לא אעשה!!!

אמא הכינה לי בקבוק חלב – שתיתי – אבל פיפי לא עשיתי.
איבה מזגה לי מיץ – שתיתי – אבל פיפי לא עשיתי.
סבתא וסבא הציעו בטלפון שישקו אותי במרק – שתיתי –
אבל פיפי לא עשיתי.

עברה שעה… חלפו שעתיים…

לרופא המפהק לא נותרה כל ברירה… עוד מעט שבת נכנסת…
הוא רצה כבר מזמן להיות בביתו… "יש לבצע פעולה מהירה" –
חשב לעצמו.

הוא נשא אותי על כפיו כדי לטטל אותי, (נו, לשים לי טיטול).
ואז… בדיוק ברגע המתאים… השפרצתי לו שפריץ על הפנים,
שידע לו!!! ככה לאמא ואיבה לא מתנהגים!!!

אני לא יודע איפה הוא עובד היום, אבל הוא בטח לא רופא ילדים.