המנהיג העתידי המושלם

לקראת הפסח, שנפל סמוך ליום הבחירות, אשתי נכנסה ללחץ רציני, בגלל שלא הצליחה להשיג אף מנקה. על סף הייאוש היא קנתה את מכשיר הניקוי הרובוטי וראיתי איזה זיק של תקווה בעיניה. לומר את האמת, גם אני פתחתי רגשי חיבה, כלפי הדבר הקטן הזה אבל הזריז להפליא. אי אפשר היה שלא להתרשם מחריצותו המופלאה – הוא רץ אחרי כל גרגיר אבק נחוש וללא לאות, כמי שטובת אדונו נר לרגליו.
עודי משתעשע לי במעקב אחר הרובוט הננסי, כשפתאום נפל לי האסימון, הרגשתי שיצרתי קשר עם תובנה מופלאה! היינו ממש לפני הבחירות, עם כל כאב הראש של הבוחרים במי לבחור, ופתאום היה נדמה לי שמצאתי באותה הזדמנות, פתרון גם לבעיה הזאת. הרי כל הבעיה של נבחרנו, שהם לוקים בזיכרון קצר, מבטיחים ולא מקיימים. לעומת זאת ידוע שמחשב לא יכול לטעות והטעות היא תמיד של האדם. ככה הוא גם לא יכול לשקר וגם פה, שקר זאת הבעיה העיקרית עם הנבחרים שלנו. אז למה לא להעביר את הבחירות ממועמדים אנושיים, למועמדים רובוטיים?!
הרעיון הזה תפס אותי כמו גשם ביום קיצי חמסיני, או משב חמים ביום חורפי מקפיא. בעצם צמרמורת התגלגלה על גבי. ידעתי שהרעיון המטורף הזה, הוא מעשי עד מאוד. הרגשתי איך העצבים שלי משתחררים ואור נדלק לי שם למעלה.
מדינה שלמה כמרקחה, כולם עצבניים, כולם מקטרים ומצד שני הפתרון הוא כל כך קרוב, כל כך פשוט. דומה שאנחנו, מאז קום המדינה, צועדים לקראת הרגע ההיסטורי הזה. כל ההתקדמות הטכנולוגית, ומהפכת המחשבים, הכול נועד לרגע ההיסטורי הזה של החלפת נבחרנו ברובוטים! אמנם הרובוטים עדיין נמצאים בתעשייה, כמחליפי עבודות הידיים, אבל הרי כל נביאי העתידות, הצביעו מאז ומתמיד על הרובוטים שבסופו של דבר יחליפו את האנשים ממש. מה שאנו לא ראינו ולא חשבנו על כך – שדבר ראשון שהם יחליפו – הדבר הדחוף ביותר – זה את הפוליטיקאים! והרי אומרים ששינוי מתחיל מלמעלה. ככל שמדעי הביולוגיה מתקדמים, ואיברים רבים יותר ניתנים להחלפה, ככה יותר ויותר מזכירים את האפשרות (אמנם בהומור, עדיין) של החלפת הראש. אמנם, הדבר עדיין לא מקובל והגיוני, אבל מצד שני, להחליף את ראשי השלטון – הרי זה רעיון גאוני! הרי למרות כל ההתפתחות הטכנולוגית הכבירה בכל התחומים, עדיין אנו מרגישים שהמיאוס שלנו מהפוליטיקאים מגיעה עד הצוואר ממש – אז מה יותר מעשי מאשר להחליף את הראש! ממש כמו שהרובוט הקטן, שזה עתה קניתי, מוצלח כל כך בניקוי הלכלוך, ככה בדיוק רובוטים פוליטיקאים יצליחו לנקות לנו את הראש! הם לא יבקשו טובות הנאה לעצמן, הם לא ימעלו, הם לא יגנבו, העם יוכלו ליהנות מפרי עמלו בלי מתווכים ומאכרים! פעם המכשפים שלטו בשבטים, עכשיו המחשבים הרובוטיים ישלטו בעמים. הסדר והאמונה יחזרו לשרור בקרבם!
מצאתי את עצמי כמו מתעורר מחלום. הבטתי סביב, הכול נראה פתאום אחרת. כולם המשיכו לריב, להשתולל, לקטר, לומר שאין בשביל מי לבחור, אין את מי והכול יהיה גרוע עוד יותר. והנה אני, בשקט בשקט, ידעתי שמצאתי את הפיתרון שכולם אפילו לא חלמו שקיים. רק לקום ולהכריז על כך בקול גדול. מה שנשאר לי היה למצוא במה מתאימה, גבוהה וגדולה מספיק, כדי שאוכל לטפס עליה ולהכריז בפני ההמונים, כל עם ישראל, ממש כמו משה היורד מהר סיני. ידעתי שבאותו רגע עברתי פאזה והחלפתי קידומת – החיים שלנו לא יהיו עוד כמו שהיו – הכול ישתנה, והמציאות העכשווית תהפוך להיות עבר היסטורי. אמנם לא התיימרתי להיות משה רבנו, אבל ידעתי שאני יכול להפוך את המנהיגים שלנו לנעלים לא פחות ממנו!
המכשיר הרובוטי של אשתי המשיך להסתובב לי בין הרגליים, אך אני לא הבחנתי בכלום, הייתי ממש כמו מרחף בחלל. צעד קטן לאדם, גם אני הרגשתי מרחף בחלל, עושה היסטוריה ומשנה את הכללים של האנושות לנצח! מילים גדולות ונבובות של פעם, הדהדו עכשיו בראשי כבשורות עשרת הדברות: יש עתיד! יש עבודה! יש עם מלוכד, יש כחול, יש שחור, יש מר"ן, יש מרץ, יש כוח, יש אחדות. הרי רובוט יכול לתת תשובות מדהימות לכל הבעיות שלנו. הוא לא ישקר, לא יאכזב, הוא תמיד ידייק. כל שיישאר לנו, העם, לעשות, זה לעבוד ולהגשים את החלום. הכושי האמריקני אמר, יש לי חלום והפך לפטריוט כל-אמריקני מוערץ. מישהו ירה בקנדי וסף קץ לפרשיות השחיתות המוסריות שלו. סוף סוף יש לנו את הקשת שיכולה לפגוע בול חץ למטרה. אין צורך יותר להתרוצץ, לבחור שוב ושוב, לנסות, לטעות, לקטר, להילחם. הרובוטים יחליפו לאט לאט גם את אנשי הצבא, לא יהיה צורך בשפיכות דמים נוספת. תחשבו כמה דם ייחסך!
במקום פוליטיקאים יהיו לנו אנשי תרבות, רוח – שיספקו לנו בידור וישובבו את נפשנו. נהיה מאושרים ולא נדע מדוע. נצעק בגין לשלטון, שלום עכשיו, מושחתים נמאסתם ולא יבינו על מה אנחנו מדברים! נצעק די ויתנו לנו יד ויובילו אותנו בבטחה אל המנוחה והשלווה. הרי כבר מישהו אמר שיש להפוך את הבחירות לאלקטרוניות, אולי הוא גם, כמוני, מתחיל לחשוב בכיוון הנכון?

"תגיד, אתה מוכן לזוז", שמעתי לפתע קול מלמטה. השפלתי את מבטי ולא האמנתי למראה עיני. הרובוט הננסי, המנקה, הפועל השחור, ממש דיבר אליי. למי הוא חשב את עצמו, הרהרתי. פתאום, לתדהמתי, קלטתי את המצב החדש שעלול להיווצר עם כניסתם הרובוטים לשלטון. יצורים חכמים, בעלי תבונה ודייקנות, שלא יכולים לטעות, יגידו לי מה לעשות! לאן נגיע? חרדה גדולה אחזה אותי. כיצד ייראו אז חיי? על מי אפרוק את זעמי. על מי אטיל אשמה?
פתאום שמעתי צלצול בדלת ואשתי פתחה. הסתבר שסוף סוף הגיעה מנקה של חברה שלה, שבדיוק נסעה לחו"ל ולא הייתה צריכה אותה לפסח. "מה זה הדבר הזה!" התרעמה המנקה כשראתה את הרובוט הננסי. אשתי מיד כיבתה אותו והכניסה אותו לקופסה. "זה כלום", אמרה, "זה צעצוע של בעלי, הוא יש לו כל מני רעיונות מטורפים!"….
.