המחלקה – חלק מהמחזה

מ"מ: [מתיישב על המיטה השנייה]
באמת, אני לא יודע איך אתה עושה את זה, לי פשוט אין אומץ
בכל פעם אני אומר לעצמי, הפעם תעשה את זה
תיגש אל הבחורה ופשוט תציג את עצמך
זה כל כך פשוט, אבל אני אף פעם לא מצליח
אני יכול לירות בבן אדם מטווח אפס בלי בעיה,
לתקוע לו את הקנה בין השיניים ולסחוט את ההדק בלי למצמץ
אבל עם בחורות, לא יודע, קשה…
סמל: אתה צריך לשתות קצת קודם, להשתחרר.
מ"מ: זה לא עוזר.
אם אני שותה מעט זה לא משפיע
אם אני שותה הרבה אני מקיא
סמל: אז תשתה באמצע –
לא הרבה ולא מעט.
מ"מ: אין לי אמצע,
זה או יותר מדי או לא מספיק
אני לא מצליח לדבר איתן
אז אני שותה קצת ולא מרגיש כלום
ואז שותה עוד קצת, ועוד קצת,
עד שפתאום אני מגלה ששתיתי הרבה
ואז אני כבר לא מצליח לדבר בכלל,
רק להקיא.
סמל: עזוב אותך מדיבורים, פשוט תלך אל הבחורה
באמצע המועדון ותרקוד איתה
מ"מ: אני לא יודע לרקוד.
סמל: אז לצורך העניין תמצא לך מישהי שכבר שיכורה לגמרי
נשענת על הבר או ליד השירותים
ותגרור אותה לאחד התאים.
מ"מ: לא יודע, זה לא נראה לי.
סמל: מה לא נראה לך?
[נעמד על רגליו, מדמה את פעולותיו]
פשוט תדחוף אותה לאיזו פינה חשוכה,
תקרע ממנה את החולצה,
תמעך לה את הציצים,
תתלוש את השמלה ותכניס לה בכוח
ואם היא מתנגדת, לצורך העניין, תכניס לה גם איזו סטירה.
מ"מ: זה ממש לא נראה לי.
סמל: מה אתה הומו?
מ"מ: לא.
סמל: אתה לא מבין? זה מגיע לנו, זו זכותנו.
אנחנו, לצורך העניין, חיילים, אנחנו מגנים על המולדת.
כל הבחורות האלה שאתה רואה במועדונים,
הן כאן רק בגללנו, רק בזכותנו הן חיות במדינה מערבית מפותחת,
רק בזכותנו הן יכולות להסתובב עם המחשופים הגדולים והחצאיות ההדוקות שלהן
מבלי שיטרידו אותן כל מיני טיפוסים ירודים,
ואם אנחנו בתור המגנים שלהם רוצים, לצורך העניין,
לחטוף מדי פעם איזו הנאה קטנה,
אז זו זכותנו המלאה.
אנחנו מסכנים את החיים שלנו בשביל המדינה הזו.
נותנים את מיטב שנותינו, אתה לא חושב שמגיע לנו משהו?
מ"מ: אתה צודק, אני יודע, ואל תחשוב שאני לא רוצה גם,
אני פשוט לא מסוגל, כאילו בלי הדרגות על הכתף אין לי ערך,
בלי המדים פשוט אין לי אומץ.
[הסמל מתיישב מולו]
אני זוכר שפעם מזמן, עוד לפני שהייתי קצין, נכנסנו לאיזה כפר,
ומיד השתלטנו עליו, בקלי קלות, לא היו בכלל הרוגים,
רק איזה כלב שנבח יותר מדי קיבל כדור, ואולי כמה מבוקשים שהתנגדו למעצר,
לא זוכר, לא חשוב.
[המ"מ קם]
בכל מקרה, נכנסנו שם לאיזה מבנה גדול עם צריחים והרבה שטיחים על הרצפה,
ובזמן שהקמנו עמדות תצפית באה אלי בחורה יפה, עם פנים כל כך עדינות
והיא בכתה כל כך, ומלמלה כל מיני דברים על אבא שלה או אח שלה,
לא יודע, לא חשוב, לא הבנתי כלום מהשפה הסתומה והמתוקה הזאת שלה
אני זוכר שזה היה בזמן שקיעה, ומעין שלווה ירדה על כל הכפר
כולם היו בבתים בגלל העוצר, ורק מדי פעם נשמעה ירייה בודדת, כמעט נוגה
היה ממש ערב קסום, והבחורה לא הפסיקה לבכות ולמלמל
אז באמת נתתי לה סטירה או שתיים, ועיקמתי לה את הזרוע
ואז באופן טבעי משכתי אותה למעלה לאחד הצריחים
ושם באמת הצלחתי, כמו שאומרים, לחדור מבעד לקווי האויב,
והיא המשיכה לבכות, אבל בשקט בשקט, במין שלוה כזו, בהשלמה, אולי באושר
וראינו את השמש שוקעת במערב והכל נצבע באדום.
סמל: אתה יודע מה הבעיה שלך?
מ"מ: מה?
סמל: אתה יותר מדי רומנטיקן.
מ"מ: [נאנח]
כן, כנראה.
[פאוזה]
טוב, בוא נאסוף את החיילים.