המחזה – מ' 1, ת' ג'

מערכה ראשונה
תמונה ג'
(איבית והגבר המסתורי בתאורה עמומה ומוזיקה רומנטית קיטשית ברקע. בהתחלה נשמעים צחקוקים של איבית)

איבית:
"נו, תחסוך ממני…" (בקול משועמם)

הגבר:
"אני חייב משהו קטן לפני כן… תפסיקי להיות כזו קשה!"

איבית:
"אתה יודע שאני לא אוהבת להתנשק…"

הגבר:
"אבל למה? זה משהו שעשיתי?"

איבית:
"לא.. (מדליקה את האור במנורה על השידה ורואים גבר יושב על ידה על מיטה )
זאת בעיה בי, עצמי… אל תלקה את עצמך, אתה פשוט מושלם!"

הגבר:
"לא מושלם כמו הראשון והשני אם אינך מוכנה לנשק אותי…"(בטון ממורמר)

איבית:
"3, אל תהיה כזה! אל תשווה את עצמך לקודמים… איתם…. קרו דברים וגם איתך יקרו!"

3:
"אבל זה הקטע, אני… אני לא רוצה לחכות יותר.(קם מהמיטה)
את חייבת לבחור. זה או אני או בעלך. אני לא יכול להמשיך להיות האחד שאת מדברת איתו על הא ועל דא ובסוף… בסוף את חוזרת לשכב עם מישהו אחר."

(איבית מבולבלת, מתלבטת עם עצמה כמה שניות וזורקת מהר את המשפט:)
איבית:
"כן. אני בוחרת בך."

3:
"כן?" (צוחק מאושר)

איבית:
"כן! שום דבר לא קושר אותי אל דון… חוץ מהילדים .. אבל גם בזה אפשר לטפל!" (אומרת ומחזיקה לו את ידיו באושר)

3:
"מעולה! אז … מתי תתגרשי ממנו?"

איבית:
"הא?" (מחייכת כלא מבינה)

3:
"את… לא מצפה שתמשיכי להישאר נשואה לאדם שאת לא רוצה… נכון?"

איבית:
"אה… כמובן! אבל, זה עניין טכני… מה זה משנה נשואה לא נשואה, רווקה לא רווקה, אלמנה, בתולה, טרנסג'נדרית, כל אלו הם סתם כותרות באוויר! מה שאני עושה בפועל… זה מה שחשוב.. לא?"

3:
"כן, אבל אם תוכלי… לעשות בפועל… דבר ששם קץ לנישואייך עם .. דון אבדון הזה, זה.. זה ממש ירגיע אותי"

איבית:
"אה. גירושים. אני… כן. אני אחזור אליך עם זה."

3:
"מתי?"

איבית:
"כשאוכל" (שמה עליה מעיל בזריזות)

3:
"כבר את הולכת??? זה משהו שאמרתי???"

איבית:
"לא, חלילה וחס, זאת פשוט… זאת בעיה בי, עצמי…"

(איבית יוצאת מהדלת ומשאירה את 3 לבד על המיטה)