המחזה – מ' 1, ת' א'

מערכה ראשונה
תמונה א'
(הבמה ריקה. זרקור יחיד למרכז הבמה, שם ניצבת איבית)

איבית: " "איבית הנאיבית, איבית הנאיבית!" (בקול של ילדה קטנה)
לא נמאס לכם לומר את זה?! אני לא הבנתי אף פעם את הבדיחה.
והעיקר אתם מסתכלים עליי בלגלוג ובבוז.
אה כן?! אז אני צוחקת עליכם!!! ישר בפרצוף!!! חה!!!
מה השתתקתם?
לעולם לא הבנתי מה התועלת בקהל של אנשים ששומע אדם ולא מגיב…"

(איבית מתהלכת על הבמה והזרקור עוקב אחריה.)

איבית: "טוב, אז המחזה הזה, שאתם רואים או קוראים עכשיו או וואטאבר,
מדבר עליי. רק עליי. 100% עליי.
שלא תטעו… למחזה אין מסר, או פואנטה מסויימת, או קטעי עירום
שכל הסוטים פה בשורה הראשונה חיכו לראות…
למען האמת, אין לי מושג למה אתם יושבים פה ומקשיבים לי.
הכותבת בעצמה עוד לא חשבה על מה יקרה הלאה בהמשך המחזה, היא
סתם מקלידה עכשיו להנאתה שורה ועוד שורה בתקווה שעוד יתפתח איזה
משהו אומנותי… פחח. חיה בסרט.
זה ממש לא פייר. בעוד שהיא נהנית לה להקליד אות אחר אות אני, השחקנית,
צריכה אחר כך לשנן כל מילה מהטקסט בעל פה! חוסר התחשבות משווע.
מה עכשיו? אה כן. נעבור לתמונה הבאה כי וואלה, אני חייבת הפסקה…
להית'! "