היומן של שובל

2.10.11-
אוקיי, יומן, תנשום עמוק, זה הולך להיות מוזר.
זה קרה היום בשיעור מדעים, העיצומה של החפירה הדו-יומית של נירה, המורה. אני ישבתי לי במקום הקבוע שלי בפינה הימנית הרחוקה של הכיתה, טובעת בשלולית רוק של עצמי (כן, יומן יקר, נטע שותפתי לשולחן לא הגיעה היום כדי לבדר אותי), זה קרה !
משום מקום, נתחת עליי הפתק הגורלי – כמובן שהוא היה חייב לפגוע לי בדיוק בין 2 העיניים ולהפחיד אותי עד מוות.
פתחתי אותו לאט לאט, וקראתי את השורות הבאות:

" עלייך צופה מרחוק, ולא יודע אם לבכות או לצחוק,
האחת המיוחדת שלי היא את, לא הבנת ?
אז אם את מעוניינת או סתם סקרנית,
תבואי לבד בסוף היום לכיתה ח'5 בשעה השביעית…"

ניסיתי לזהות של מי הכתב, והסתכלתי מסביבי כדי לראות שלא עובדים עליי. לא ראיתי אף אחד מסתכל עליי, לא זיהיתי את הכתב והכי גרוע – לא היה לי שמץ של מושג מי זה יכול להיות !
ניסיתי לפענח את הכתב… הפתק נכתב בתכלת, מה זה אומר ?
הממ….
החלטתי לא להתייעץ עם אף אחת, כי בטוח שהן היו באות איתי והיה כתוב במפורש לבד.
אולי זה מיכאל? חשבתי לעצמי… או איתי ? למרות שהוא תמיד מזיע ואני מאוד מקווה שזה לא הוא. או אולי זה יובל ? הלוואי שזה יובל ! אולי אחרי 4 שנים באותה כיתה הוא שם לב אליי ?..
"שובל ? שובל ! אולי תספרי לנו מה זה תערובת ?" – אויש, עוד פעם הנירה הזאת..
"אהמ.. אני, אממ.. אטומים שונים מעורבבים ?" – איזה ניחוש פרוע, אין מצב שזה נכון!
"יפה מאוד, פעם הבאה תיהיי יותר עירנית!" – אויש, זה היה קרוב !
סוף סוף היה צלצול, אני כבר מתה לספר לתמיר, הידיד הכי טוב שלי, על כל הסיפור הזה. אבל קודם כל, אני צריכה ללכת לח'5 לגלות מי הכותב המסתורי !
בדרך אני חושבת איך אני ישתף את תמיר בכל הסיפור, הרי הוא תמיד מבין אותי, כמו אח בשבילי. וכמובן מיד אחר כך להתקשר לנטע, הBFF שלי ! איזה יום עמוס…

וכאן מגיע הקטע המוזר.
אני יורדת חזרה ממעבדות מדעים, נכנסת לח'5, פותחת את האור, ואני רואה שם את…
תמיר ?!