היה היה פעם תוכי…- פרק 1

היה היה פעם תוכי, תוכי קטן, ממש תינוק, תוכי לשני הורים מקסימים ומצחיקים.
אך יום אחד, אנשים שתופסים חיות תפסו אותם, והתוכי הקטן נתפס ונפרד מהוריו בלי לומר שלום.
לאחר שעות של נסיעה, הגיעה המשאית שהיו בתוכה החיות, לעיירה קטנה בצפון אמריקה.
הדרך בעיירה הייתה נורא קשה והיה שם קשה מאוד לנסוע על האבנים הרבות.
ואז בקפיצה פתאומית של המשאית, נפתחה דלת המשאית מאחורה, והכלוב של התוכי הקטן נפל לתוך השלג של העיירה הקטנה, והמשאית נסעה משם, רחוק-רחוק ללא הוריו.
—
"אמא בואי כבר!" קראה היילי וניערה את ידה של אמא.
"שנייה, שנייה" מילמלה אמא בעוד ארזה את חפציה של הקניות "נו אמא! בואי כבררר!" היילי לא הייתה סבלנית, כן זה ברור.
לאחר רבע שעה של שכנוע, השתיים יצאו מהחנות בצעדים מהירים לכיוון ביתן.
"תודה רבה באמת שיצאת! את יודעת כמה זמן היית שם?" היילי דילגה בשלג שהיה בעיירה שלהם ונהנתה מהמגע הנעים שלו.
"טוב דיי. פעם הבאה אני אסתכל על השעון" אמרה אמה ובדקה את החשבונית שנתנו להם.
פתאום היילי נפלה על משהו גדול וכבד והתחילה לבכות.
"איייייי! כואב כואב כואב!" קראה בבכי ואמה מיהרה לעזור לה. "את בסדר?" היא בדקה אותה מכל כיוון והיילי הינהנה באיטיות "כן אני בסדר". היילי הייתה נורא סקרנית לדעת על מה היא נפלה, ולכן היא סילקה את כל השלג מהדבר הגדול והכבד הזה ומצאה שם קופסה.
היא בדקה שאמה לא מסתכלת עלייה אז מיד פתחה את הקופסה ומצאה שם תוכי קטן שרעד מקור "הו! איזה חמוד אתה!" קראה והתוכי ניבהל מהיילי ועמד בפינה של הקופסה "אל תדאג" אמרה היילי והושיטה את ידה לקחת את התוכי הקטן "אני לא אעשה לך כלום. אני אעזור לך" התוכי התקרבה אלייה קצת ואז קפצה על ידה ואז בניפנוף כנפיים ואז נפילה לתוך כיס הג'קט של היילי, הוא התחמם והרגיש כמו בבית "אתה כזה חמוד!" קראה היילי וכיסתה את הקופסה בשלג והלכה עם אמה הבייתה, בעוד היא מסתירה את התוכי הקטן בכיסה.