הבקבוק

התיישבתי בדיוק מולו, נדחקתי ונדחפתי בין הילדים במעגל עד שקיבלתי מקום ראוי ממש מלפניו. זהו זה, אין סיכוי שהבקבוק לא יעצור עלינו. היום זה היום שלי.
לא הורדתי ממנו את העינים. הוא כזה חלומי, אל בגוף של דוגמן על. כל כך מושלם, אין בו שום פגם. המשכתי לבהות בו. הוא לא הסתכל עלי, לא ידע שאני כאן, מחכה ליצור קשר עין. בינתיים דיבר עם חברים וצחק ו.. וואו.. החיוך שלו… גרם ללב שלי להחסיר פעימה. נהניתי לבהות בו, אפילו שלא החזיר לי מבט או חיוך. הוא היה משגע. לכמה שניות ארוכות שדה הראיה שלי נחסם כשמישהו נכנס למעגל והסתיר לי אותו, ובהתחלה הרגשתי חסרת סבלנות עד שהבנתי שהוא הביא איתו את הבקבוק. מעין זיקוק קטן התפרץ בתוכי, הרגשתי את הגב שלי מזדקף מעצמו ואת הבטן שלי נכנסת. הרי חשוב שאראה חתיכה ויפה לקראת הנשיקה הראשונה שלנו, לא?
הילד במעגל צעק משהו, צחק בברבריות ואז סובב את הבקבוק. כשראיתי שהסב את מבטו אל הבקבוק המסתובב, הסבתי גם אני את מבטי אל הבקבוק. טכנית, הסתכלנו זה על זו, כי בעצם שנינו הסתכלנו על אותו הדבר באותו הזמן. הזמן עמד מלכת, ראיתי את הבקבוק מסתובב ומאט בזחילה. בו זמנית כבר דמיינתי איך זה ירגיש, להתנשק בפעם הראשונה.. ועוד איתו! כמה נפלא יהיה אם הוא ייעצר עליו ו.. עליו! הוא נעצר עליו! ידעתי שהיום זה יקרה! חיוך דבילי למדי נמרח לי על הפנים בעוד שנתמכתי בריצפה המטונפת של מועדון הנוער והתכוננתי להתרומם ולעמוד. הכל קרה בשבריר שניה, הם מחאו כפיים וצחקו כמו מטורפים, לא היה לי מושג למה. עלי? הם צוחקים עלי? כי אני איתו? אז מה, לא אכפת לי שיגידו. דבר לא יהרוס לי את הרגע הזה. הסתכלתי עליו, והוא הסתכל עם עיניו החומות לכיווני. אליי, כמובן. חייכתי, והוא חייך והסמיק, והרגשתי כל כך בעננים, לא חשבתי על המצב הלא הגיוני ועל כמה שזה חשוד בעצם, שהוא מחייך ומסמיק כשהוא מסתכל עלי בפעם הראשונה. אולי הוא מסתכל עלי בסתר כשאני לא רואה? פרפרים עפו לי בבטן. בכנות, ציפיתי לשמוע באותו הרגע את קולות הבנים יותר מהבנות. מוזר שצחקו ככה, חשבתי שיקנאו. אבל בעצם, זה בכלל לא קשור. אני אוהבת אותו בזכות מי שהוא ולא בגלל שאני רוצה למשוך תשומת לב, בכלל לא. הרגשתי גבוהה מעט יותר מהשאר, אני כבר כמעט יציבה על הרגליים, אבל רגע לפני שאני נעמדת מישהו מתרומם מעלי, נעמד לפני וצועד קדימה באיטיות. לאן הוא הולך..? מי זה הילד הזה? לא באמת היה אכפת לי, רק תהיתי למה הוא חושב שהוא יכול לחרב לי את הרגע שלי. אבל בדיוק כשנעמדתי והתכוונתי להגיע למרכז המעגל הבנתי שזה ילד מהשכבה, אחד שמעולם לא טרחתי לזכור את שמו. נדמה לי שצעקו ברקע חיים, ומכיוון שחיים לא היה שמו של האביר החלומי שלי, הנחתי שזה הנער השני. הוא מתקרב במבוכה ובלחיים סמוקות אל…
אליו.
ולפני שהספקתי בכלל לפעור את פי בתדהמה ולפלוט צווחה של שוק, הוא שם את ידו מאחורי הראש היפה הזה. הבעלים של הראש היפה הזה עשה כמוהו שניה לפני שנישק אותו בלהט.