הבוקר שלי
טוב.. היום שלי התחיל רגיל לגמרי.
כרגיל, כמו בכל בוקר, שברתי את השעון המעורר שלי.
ביחד איתו שברתי גם את החסכונות שלי לכיסוי חדש לאייפון.
בכל זאת, שעון מעורר חדש כל יום, זה לפחות.. רגע תנו לי לעשות חשבון…
בעצם, למה התחיל את היום במתמטיקה? הסיוט שנקרא מתמטיקה אמור להתחיל
בערך מתי שאני מתחילה את בית הספר. אני ישר קמה לצחצח שיניים.
אני שמה את כל המשחה שבבקבוק (בערך את הכל, אל תתפסו אותי במילה)
שמה קצת מים על המשחה וסוגרת את הברז. יותר נכון ניסיתי לסגור אבל סובבתי
את הידית לכיוון ההפוך. לקח לי בערך עשר דקות לגרוף את כל המים שנשפכו.
אני שמה לב שנגמרה לי המשחה, אז אני פשוט הולכת ללעוס מסטיק שיעביר לי את הטעם הרע בפה. אני שואלת את אמא שלי "אמא יש מסטיק בטעם מנטה? גם דובדבן זה טוב!"
היא עונה לי "תבדקי מה יש במגירה.." וחוזרת לסחוט את הבגדים שנרטבו בהצפה הקטנה שעשיתי באמבטיה. אני בודקת איזה מסטיקים יש במגירה.
~מה??~
~לא נכון! רק לא זה!~
אבא שוב קנה את המסטיקים המגעילים בטעם פופקורן…
אני כותבת לעצמי בראש ללכת להגיד להבהיר לו בדיוק כמה אני אוהבת את המסטיקים האלה.
אני הולכת לבדוק אם נשאר לי מהדבר הזה שמפריצים בפה וגורם לך להרגיש לתחושת רעננות נפלאה שאין כמוה – כי אין כמו להתחיל את הבוקר עם תחושת רעננות שמציפה אותך!
(כן זה ציטוט מהפרסומת).
אני חייבת למהר! אני מאחרת לבצפר!
אני מוצאת את זה בחדר על המדף ומשפריצה קצת לפה שלי.. הממ יש לזה טעם מוזר..
~רגע מה כתוב על האריזה??~
אני בודקת.
~תגידו לי שלא כתוב שם דאודורנט AXE~
~לא, זה בדיוק מה שכתוב שם..~
אויש אני מתחילה להרגיש בחילה.. אני לא מרגישה טוב..
טוב לפחות זה מריח טוב.
ואז אמא נכנסת אליי לחדר ואומרת לי "חיפשת משחה? בסוף אבא מצא זה היה בארון"
אחר כך עשיתי את הדבר הכי שפוי בעולם.
זרקתי את הדאודורנט ביחד עם כל המשחה בארון וביחד עם חבילת המסטיקים בטעם פופקורן שאבא קנה מהחלון. על הראש של השכן שירד לזרוק את האשפה שלו. והוא התחיל לצרוח עלי מלמטה. ואיים שהוא יתבע אותנו ושיתקשר למשטרה.
ואוו! פתאום ממש בא לי ללמוד מתמטיקה.
תגובות (7)
ת'אמת, העלה לי חיוך על הפנים.
אהבתי :)
ממש אהבתי את הסוף :)
חח אהבתי באמת את כותבת כול כך יפה.. פשוט מדהים וזה כן היה מצחיק בקרים כאלה יש לכולם למרות שזה מרגיז
חחחחחחחחחחחחח הצחקת אותי מאודד!!!
נהניתי לקרוא! אני ממש אוהבת כשאת כותבת ככה.
אני הולכת להקדיש את התגובה הבאה לציטוטים שמאוד הצחיקו אותי :)))))
"אני כותבת לעצמי בראש ללכת להבהיר לו בדיוק כמה אני אוהבת את המסטיקים האלה"
~תגידו לי שלא כתוב שם דאורדוראנט EXT.~
אהבתי את הכל כמעט, וואו זה היה אחד טוב.
גרמת לי לחייך במציאות!! *סמיילי בוכה מצחוק*
אני ממש אוהבת את הסיפורים שלך!!!!
כל פעם שאני כותבת סיפור אני נזכרת בך ובתגובות שלך.
כמה שאת הקוראת שכל אחד באתר היה רוצה שתקרא את הסיפורים שלו.
התמזל מזלי ויצא שאת קוראת את הסיפור שלי, וזה כבוד גדול.
את אמרת שיש שתיים שהחשבון באתר שייך להם. אחת שמפרסמת את הסיפורים ואחת שכותבת אותם. אני לא יודעת אם את החברה או זאת שמפרסמת. אז אני אדבר עם שתיהן.
הסיפורים שלך מדכאים, מזעזעים, עצובים וגורמים לך לדפוק את הראש בקיר הרבה מאוד פעמים ולנסות להבין מה באמת עבר על הכותב שכתב את זה.
והסיפור עוד יותר חודר ללבכשזה סיפור אמיתי.
בקיצור סיפורים מדהימים. אבל הם מאוד עצובים, נקודת המבט של הכותבת על החיים מאוד עצובה ובקיצור המילים שוברות את הלב מחברות אותו עם דבק מגע ושוברות אותו שוב איכשהו (כאילו, הלו! הוא היה מחובר עם דבק מגע! ושום דבר לא יכול לשבור דבר שמחובר בדבק מגע כמו הסיפורים שלך).
תמשיכי להיות קוראת וכותבת\מפסמת מדהימה כזו.
אהמםם קראתי את התגובה שלך עכשיו וחשבתי על זה קצת והייתי רוצה להכיר אותך.. את רוצה לשלוח לי מייל? אני ממש אשמח את בנאדם מאוד מצחיק