גנן גידל דגן

אם אתה הולך ברחוב…
– למה שאני ארצה ללכת ברחוב?
לא, נגיד, נגיד כאילו שאתה הולך ברחוב.
– אה, יענו בנדמה לי!
בדיוק. אז נגיד שאתה הולך ברחוב, ואתה רואה בחורה יפהפייה, מה אתה אומר לה?
– "היי, בובה, רוצה לרכב על הזין שלי?"
לא, לא, לא טוב.
– למה?
אתה צריך להיות יותר מתוחכם. אתה פונה אליה בנימוס ושואל – זה כאב?
– מה כאב?
שנפלת מגן-עדן.
– חחח… זה טוב, זה טוב! אני ארשום את זה!
יש עוד אופציה. אתה פונה אליה ושואל – אבא שלך גנן?
– מה, מה היא עונה?
היא עונה – לא.
– ומה אז?
ואז אתה אומר לה, כזה… אז איך אבא שלך גידל פרח יפה כמוך.
– זה גדול!
===============
לאחר שעה וחצי.
===============
– לא הלך.
מה לא הלך?
– מה שאמרת.
למה, מה קרה?
– הלכתי ברחוב, וראיתי בחורה יפה, ושאלתי אותה בנימוס – זה כאב?
מה היא ענתה?
– היא ענתה – מה הבעיה שלך?
לא יפה. מה אמרת?
– אמרתי לה שאני רק רוצה לדעת אם זה כאב.
אז מה היא ענתה.
– שזה לא כאב בכלל.
איזו נפילה. אז מה עשית?
– הלכתי לבחורה אחרת.
ושאלת?
– כן. כמו שאמרת, שאלתי – זה כאב?
מה היא אמרה?
– היא שאלה – מה?
מצוין. נו, אז אתה יודע, מה אמרת?
– אמרתי – זה כאב למרוט גבות?
(שותק.)
– מה קרה?
זה לא מה שלימדתי אותך.
– לא יודע, חשבתי שזה יותר מתוחכם.
איך היא הגיבה?
– היא כעסה, אני לא יודע למה…
אז מה אמרת לה?
– שאלתי אותה אם אבא שלה גנן?
מה היא ענתה?
– שהוא פקח תעבורה.
אוווו…
– אז אמרתי לה שהיא צריכה לענות – לא.
אמרת לה שהיא צריכה לענות לא?
– כן. זה מה שאמרתי לה.
נו.
– אז שאלתי אותה שוב – אבא שלך גנן?
ומה היא ענתה.
– לא.
יופי, ומה?
– אז שאלתי אותה – אז איך הוא גידל קקטוס כמוך.
קקטוס?
– קקטוס.