בשום פנים ואופניים לא לרכב לפי החוק!

ראיתי את חברי, רוכב האופניים חיוור כולו. התברר שהוא נסע לפני כן, כהרגלו על המדרכה, קפץ לכביש נגד כיוון התנועה, עבר במעבר חציה באור אדום, דילג למסלול הנגדי ו—עבר ברמזור הירוק!
"רק כעבור כמה רגעים חדרה המחשבה המחרידה הזאת לתודעתי: חציתי רמזור ירוק!", הוא התוודה בפני רועד כולו. "לאט לאט הדבר חלחל עמוק יותר ויותר וזה לא מפסיק להציק לי עד עכשיו – מעולם לא קרה לי כדבר הזה, אני המום ונרעש כולי!"
"תזהר!" אמרתי לו, "אור ירוק בעקבותיך! הם מחפשים שם אנשים ישרי דרך שאפשר לשטוף להם את המוח. עוד מעט הם יבואו גם לרוכבי האופניים בדרישות משונות, כמו למשל להימנע מלנסוע בצורה פראית על המדרכה!"
חברי התחלחל. "רק אתמול", נזכר, "עברתי במהירות של יותר מארבעים קילומטר לשעה (עדיין המהירות המותרת בעיר), על המדרכה, בין שני זקנים מופלגים שלא נפרדו כבר למעלה משישים שנה!"
"לא נורא", אמרתי, "עוד מעט ממציאים לאופניים מנועים טורבו שנוסעים על דלק מטוסים, כך שתוכל לנסוע במהירות כזאת, שקשישים בכלל לא יצליחו לקלוט אותך שעברת!"
נפרדנו כידידים. "תהיה חזק", אמרתי לו, "עצם העובדה שיכולת להתוודות בפניי על הבעיה שלך, מעידה על חוסן פנימי אמיתי. נראה לי שזאת מעידה חד פעמית שלא תחזור!"