בהשגחה

בחור יהודי יצא מעבודתו רעב, מבולבל מכל העבודה שהייתה לו.
רק מלחשוב על הנסיעה בחזרה הביתה, כמעט גרמה לו להתעלף.
הוא צעד ברחוב עם יד על הבטן, מרגיש שהיא נדבקת אל הגב, הוא הביט על המסעדה הטרפה שהיתה ליד ורצה להכנס. הבחור לא המשיך אל המסעדה הכשרה ונכנס אל המסעדה הטרפה.
המלצר הזמין אותו להיכנס והושיב אותו בשולחן מהודר, ונתן לו את התפריט.
הבחור הסתכל בתאווה על המאכלים שרשומים בתפריט, ואמר למלצר
"אני רוצה פירות ים, ואת הבשר הזה איך קוראים לו ?" שאל וכיווץ את הגבות
"זה בייקון אדוני" אמר המלצר
"אה.. אז.. כן בייקון ומולים" אמר הבחור ונתן למלצר את התפריט
"יש לנו לובסטר מיוחד מאוד, ניתן לך גם אותו ?" שאל המלצר בחיוך. הבחור עיקם את הפה וחייך
"כן" אמר ושתק. המלצר עזב את השולחן ונכנס אל אחד הדלתות של המטבח.
הבחור ישב והביט מסביב, לפתע מלצר גדול ושרירי הגיע עם יין נסך בידו, ומזג את היין בכוס שהיה מונח על השולחן, והלך בשקט. הבחור הרים את הכוס והביט בו כמה שניות, לבסוף לגם ממנו והניח אותו.
אחרי מספר דקות המלצר יצא מהמטבח עם מגש גדול, והלך אל כיוון השולחן.
הוא הניח את הצלחות ולפני שהוא עזב אמר בחיוך
"בתאבון"
הבחור הרים את סכום והתחיל לאכול בתאווה, לא הפסיק לשתות מהיין ולהנות מכל רגע.
אחרי שסיים שילם והשאיר טיפ, ויצא מהמסעדה. כשיצא פער את עיניו.
הרב המבוגר שלו עמד מחוץ המסעדה והביט בו. הבחור רעד בגופו ולא ידע לאן ללכת.
הרב התקדם אליו, ופניו היו עצובות
"מה עשית, איך יכולת לאכול במסעדה טרפה ?" אמר בקול כואב והסתכל לתוך עיניו של הבחור
"הרב אתה ראיתה שאכלתי במסעדה, למה לא עצרת אותי מלעשות את זה ?" שאל הבחור
"כי חשבתי שתתעורר על עצמך" ענה לו. הבחור הנהנן בראשו
"כבוד הרב, כל הזמן הזה שהסתכלת עלי היה בהשגחת הרבנות".