את, שתמיד שם איתי.

את תמיד תומכת בי, עוזרת לי לעבור את היום ללא כאבים, בזכותך אני יכולה לרוץ היום, בלי לחשוב על העבר הכואב שלי, כשהייתי בלעדייך..
ואל תחשבי שאת מכוערת, את יפה! אני גאה שיש לי אותך בחיים שלי, אמנם לא אראה אותך לכולם, כדי לא להשוויץ והכל, ובמיוחד כי זאת הפרטיות שלי ואני לא רוצה שכולם יראו אותך, בכל זאת, את רק שלי, ורק מספר אנשים יקבלו את ההזדמנות לראותך.
אני יודעת שזה בטח נשמע רכושני, אבל ככה זה נהוג, במדינה שלנו לפחות .
את באה איתי לכל מקום! ללונה פארק, לבית הספר, סתם כשאני הולכת לנגן, לחברים. אנחנו לא נפרדות לעולם. טוב אולי רק כשאני נכנסת להתקלח, בכל זאת, את עדיין לא בנויה לזה, אבל אולי בעתיד זה יהיה בסדר מצידך.
אני פשוט כל כך שמחה שאת שם בשבילי ברגעים הקשים, ושאת יודעת מתי את צריך להגדיל את עצמך, או להקטין את עצמך, כדי שאני ארגיש בנוח. ואוכל לדבר והכל.

אני פשוט אוהבת אותך, את החזייה האהובה עליי ♥