אנונימיות שקרית

במלחמת זימבבואה השמינית וחצי, הייתה פעילות חשאית של העברת מסרים בין הצבא הלומבגי לבין המרגלים שלו בקרב העם הזיבבואהאי.
מפקד הפלוגה הלומבגי, שלח את הרץ שלו להעביר חבילה לאחד המרגלים הזימבבואהאים שלו, והודיע לו ברשמיות שיש לומר את הססמה "זורחת השמש", וכך ידע שהוא העביר את החבילה לאדם הנכון.
השליח הלומבגי קיבל את החבילה ויצא לדרך.
הפקודה הייתה להעביר את החבילה למשפחת שלומפרברג ברחוב לוסט.
השליח, אדם נאמן, הלך והלך עד שהגיע לזימבבואה, נכנס אל הכפר וחיפש וחיפש, אך אבוי ישנן שתי משפחות ברחוב לוסט העונות לשם שלומפרברג.
השליח האבוד ברחוב לוסט, עמד בין שתי הדלתות והתלבט והתלבט עד אשר שקעה השמש.
בחצות הגיע לכלל החלטה, ינסה בבית אחד ואם לא יבינו על מה הוא מדבר ילך לבית השני.
ניגש השליח, נרגש כולו אל הדלת הראשונה, לאור כוכבים דפק בחגיגיות וקרא "זורחת השמש".
פתח את הדלת אדם זימבבואהאי מבולבל ושאל "מה?".
חייך השליח, ניפח חזהו, וקרא שוב בהתלהבות "זורחת השמש".
"אה.." אמר האדם בפתח "אה.. לא כפרה, לא נראה לי"
חייך שוב השליח ואמר בליבו שזו הפעם האחרונה שהוא אומר את זה.
"זורחת השמש" אמר בחיוך מסופק.
"אהההההההה" אמר השכן, "אתה מחפש את משפחת שלומפרברג המרגל, זה כאן ממול."