אל תלכי מכאן- מחזה.

בס"ד

אל תלכי מכאן- מחזה

הבמה חשוכה, שקט, לפתע נדלקים 2 אורות אדומים שמכוונים למרכז הבמה, שם עומד מיקרופון בודד. נכנסת בחורה לבושה בשמלה אפורה ושיערה אסוף לקוקו הדוק עם גומייה שחורה, היא יחפה ומתקדמת בריקוד איטי לכיוון המיקרופון כשברקע: "אל תלכי מכאן" של ריטה ורמי. הבחורה נעצרת מול המיקרופון ועומדת עצומת עיניים.

מערכה 1- תמונה א.

השיר ברקע מסתיים, שוב שקט, האורות האדומים על הבחורה, והיא פוקחת עיניים ואומרת למיקרופון: "ערב טוב, אני מקווה שלא איחרתי, קוראים לי ניידין, ואני צרפתייה"

האורות האדומים עוברים בבת אחת לשורה השנייה ומתמקדים באדם שמנמן, לבוש בחליפה לבנה וכובע לבן בוהק, האדם אומר: "צרפתייה זה טוב! זה בדיוק מה שאנחנו צריכים, מה את יודעת לעשות ניידין?"

ניידין קצת בהלם מהשאלה, היא מתכופפת למיקרופון ואומרת: "מה זאת אומרת? אני צרפתייה, אני נראית טוב, ויש לי מבטא מתוק, חשבתי שזה מספיק… לא ככה מר שוורץ?"

מר שוורץ פורץ בצחוק מופרע וקם מתוך הקהל תוך כדי דיבור: "לא! לא ככה ניידין, תאמיני לי את מצחיקה אותי! אני צריך רייטינג, אני צריך לפוצץ אולמות, אני צריך להרים את הקהל, אני צריך שתדעי לשיר, לרקוד, לבשל, לצלול, ולטוס במסוק קרב בעיניים עצומות, את יכולה לעשות את זה צרפתייה מ-ת-ו-ק-ה שלי?" בשלב הזה מר שוורץ כבר נמצא על הבמה צמוד לניידין, הוא מחזיק את הכובע ביד וממתין לתשובה של ניידין שמתיישבת על הבמה בבת אחת ונאנחת: "אני סחרחורת, אני לשתות מים, מתעלפת, מים לשתות…"

מערכה 2- תמונה ב

מר שוורץ: "שמישהו יביא לצרפתייה מים! שהיא לא תתבע אותנו או משהו!!!"

אל הבמה רץ איש הפקה עם קנקן מים, ובלי לדבר שופך את הקנקן על ניידין. היא קמה רטובה לחלוטין.

מר שוורץ (בהתלהבות): "נהדר, זה מה שצריך!!! סלפסטיק! צחוקים! זה יקפיץ אותנו בטבלאות הרייטינג! מיטלמן!!!!!"

ניידין מתחילה ללכת לכיוון היציאה מהבמה, היא ממלמלת מילים בצרפתית ומנענעת בראשה, מר שוורץ קולט אותה, מפסיק להתלהב בבת אחת ואומר לה: "ניידין תעצרי, אל תלכי מכאן!" ניידין ממשיכה ללכת ומר שוורץ מנסה שוב: "אל תלכי מכאן! ניידין, אני צחקתי, אני אוהב אותך, את עוברת!!! אל תלכי מכאן, בבקשה אל תלכי מכאן!!!" ניידין כבר צמודה לדלת היציאה ומר שוורץ בניסיון נואש אחרון: "ניידין NE ME KU TE PA !!!!" הוא מתמוטט על הבמה, בוכה ודופק את קנקנן הפלסטיק על הראש, נשמע אפקט של גונג בכל מכה, ניידין עוזבת את האולם.