איך פגשתי את אבא (הקדמה)

"וככה פגשתי את אמא שלכם." טד סופסוף סיים את דבריו.
הנרי ולינדזי הסתכלו אחד על השני כלא מאמינים.
"באמת? ככה נפגשתם???" הנרי שאל כדי לוודאות.
"חח ברור שלא! עוד לא הגעתי לקטע הזה ש.."
"טוב, אבא, נמאס לי!" אמרה לינדזי וקמה.

"טוב! אז רק הנרי ישמע." טד צעק חזרה ללינדזי מהסלון.
"למען האמת אבא… גם לי נמאס…" הנרי סינן מפיו.
טד התפלא מה קרה פתאום והתחיל לשאול:"מה נהיה? עד עכשיו אתם שמעתם את הכל!"
הנרי קם מהספה "כן, אבל אתה לא מגיע לקטע שפגשת את אמא."
"בסדר!" טד אמר "אז תשאלו את אמא שלכם" אמר ושילב את ידיו והסתכל למעלה כאילו הוא נפגע.
"אויש נו אבא.. אל תבכה." לינדזי אמרה בצחוק וחזרה מהמטבח עם סלט ביד.
הנרי רץ לקראתה ולחש לה:"זה לא רעיון כזה גרוע.. את יודעת. לשאול את אמא! אולי היא תספר את זה יותר קצר.. ואולי לא תצא לנו הנשמה."
אז הם הלכו לאמא.
.
.
.
"אמא, איך פגשת את אבא?" הנרי שאל אותה בחדר האוכל מאחורי הסלון. היא קיפלה כביסה באותו זמן.
"חשבתי שאבא שלכם מספר לכם את זה, לא?" היא שאלה.
"אבל הוא לא מגיע לעניין האמיתי, הוא סתם חופר לנו על החברים שלו" לינדזי אמרה.
"שמעתי את זה!" טד צעק מהסלון "אני לא חופר! רק שתדעו שאני נורא נורא אבל נורא…"
"תשתוק כבר!" אמא השתיקה אותו מהחדר אוכל. "אחח המשפחה הזאת..!" אמרה וקיפלה כביסה בעצבנות.
הנרי ולינדזי עמדו שם בשתיקה. "אז…" הנרי אמר לשבור את הקרח.
אמא הסתכלה עליהם. "בסדר" אמרה והצביעה על הכיסאות ליד השולחנות שישבו לשמוע את הסיפור.
"אז ככה פגשתי את אבא : …"