הרצל וגרצל

אם תביטו היטב היטב בתוך פיו של מנחם קוזילביץ' ,פקיד שומה זוטר במס הכנסה .לא בטוח שתוכלו לראות. שבפינה האחורית של השן התחתונה השלישית שלו ,מצד ימין,ישנו חור קטנטן .שבכניסה אליו יש שלט שעליו רשום.כאן גרים בכייף הרצל וגרצל.
הם אומנם היו דיירים חדשים באיזור ,אך עד מהרה השתלבו היטב בשכונה.
"מה השעה?ישנתי הרבה?"שאל גרצל בעודו מתהפך במיטה עם אפו הסמוק.
."עכשיו שלוש בצהריים ,אתה כבר ישן אחת עשרה שעות רצוף" אמר בקול גוער הרצל
"כן ,יש לי חמרמורת מטורפת "מילמל בחזרה גרצל בעודו מושך את השמיכה מעל ראשו.
"אמרתי לך .לא יוצאים החוצה בזמן שמנחם שותה את הויסקי שלו".
"ראיתי את הכוס ויסקי מתקרבת אבל הייתי רחוק מידי בשביל להמלט" ענה בקול רדום גרצל
"איפה היית? ,אתה יודע שאסור להתרחק מהבית יותר מידי"
"הייתי על השן הקידמית של מנחם, פשוט ראיתי שהוא מחזיק את העיתון ספורט ורציתי להציץ גם".
"לקחת את כל הסיכון הזה רק בשביל להציץ ולראות כתבה על איך נבחרת ישראל הפסידה שוב?".
"פשוט עיניין אותי איך עשו להם, בכזאת קלות חור בהגנה.." גיחך לעצמו גרצל
"אין צורך להזכיר לך. מה קרה לקרובי משפחה היותר מפורסמים שלנו קריוס ובקטוס ז"ל ,אומנם במותם הם נהיו האלביס פרסלים של החיידקים ,אבל עדיין זה לא משתלם להסתכן ולאבד את החיים."
"אני מניח שאתה צודק הרצל ,אבל תן לישון עוד קצת…".
"איזה לישון, אנחנו צריכים לעבוד על הרחבת המטבח, ושיפוץ כללי ".
"כן,האינסטלציה במטבח דורשת טיפול מן השורש".
"טוב ככה זה שגרים בקומות התחתונות יש בעיות ניקוזים ,להזכירך כל הקומות העליונות דרשו משכנתה כפולה לקנית שטח".
"תגיד הרצל ,לא בא לך לעבור לאיזה שן נוצצת חדשה של איזה ידוען".
"עזוב אותך סלבריטאים ,זה הכי סיוט .אומנם אתה רואה דברים מענינים,אבל לאחרונה פשטה אצלם תופעה של הלבנת שיניים כל חודש .זה גהנום לא קטן הדבר הזה ,זה כמו להזמין צבעי לדירה כל חודש.".
"שלא לדבר על הסלב בחו"ל שמשתילים שן זהב .זה כמו לקבל ארמון נוצץ בלי דלת כניסה"
"לפחות אין לנו את הבעיה הזאת עם מנחם" גיחכו שנהם.
"למרות שבזמן האחרון הוא התחיל לעשן וזה די מעיק זה ממש חוסר התחשבות מצידו ,במיוחד שאני אסטמטי"" נאנח גרצל.
"כל זה לא היה קורה ,אם לא היינו נוטשים את השן של הבחור הקודם"
הם שקעו בהירהורים .אלו חיים טובים היו לשנהם, כשגרו בכפיפה אחת תחת השן הצחורה הקידמית של אותו בחור ,שזה נחשב מבחינה חיידקית נד"לנית ,כמו לגור בפנטאוז של הפה.ללא כל חשש שיאלצו להפגש עם משקה אלכוהלי שישטוף אותם או עשן סיגריה שיצרוב את גורנם.
איך למרות שזאת הייתה השן הקידמית ,שבה היה פחות מתנקז האוכל .הם היו תמיד שבעים שם דיים
מכל העוגות הממתקים ושאר הקינוחים, שאף פעם לא איחרו להגיע אחרי הארוחות הדשנות.
"הרצל תזכיר לי שוב למה עשינו את זה ,למה עזבנו את גן העדן" נאנח גרצל .
"באיזה שהוא שלב זה כבר לא היה אותו דבר,הייתה את הנקודה הזאת בחיים שהכל השתנה.
במקום ארוחות מסודרות ודשנות קיבלנו מנות של ניקוטין ,(מה שגרם לך להתאשפז פעמיים אצל דוקטור משאפ-לי) ,ומקלחות של בירה ,(כמעט הייתי צריך להרשם לאלכהולסטים אנונימים) ,שלא הפסיקו לזרום, ביחוד מאז אותה פרסומת ארורה "
"ארוחות לא מסודרות ,בשעות בלתי סבירות, בכל מיני מקומות מפוקפקים".
"שמע גם לי יש קווים אדומים ,גרצל".
"מגן עדן זה נהפך לגהנום שם ,אני חושב שמה ששבר אותנו סופית היה, כשהוא חזר שוב ושוב לעשות ניקויי שיניים בצורה יומית סידרתית ומוגזמת ,רק בכדי לראות שוב את השיננית ,שחייכה אליו פעם אחת".
"כן כמה שזה לא ממש אטרקטיבי להיות כאן אצל מנחם .זה היה באיזה שהוא שלב המוצא האחרון"
"כן אני מסכים איתך הרצל ,לא הייתה לנו ברירה זה נהפך לבלתי נסבל להמשיך לחיות ככה".
"למה הגורל הזה מגיע לנו,למה הוא היה צריך לשנות הכל " .
"הגירושים ,הגירושים של משה דץ הרסו לנו את החיים.."