סיפורי חיפושיות- ג'ורג', מלך הודו!

כשצלילי סיאטר נשמעים ברקע ולבושים בבדים משי שקיבלו מסוחר הודי אחד בשוק, טיילו להם ארבעת גיבורי הסיפור שלנו בהודו ומחפשים בינתיים דבר מה לעשות.
"הודו מדהימה ממש! אין שום מקום בעולם שדומה לה!" התפאל פול מיופיה של הארץ שסביבו.
"אתם צודקים חברים" אמר ג'ורג' ועצר והסתובב אליהם "ואתם מה אני אוהב במיוחד? את החיות כמובן!" הוא אמר והסתובב וללא שום הזהרות, אפו התנגש בחטמה הענקי והרטוב של פרה אחד.
הפרה הנעלבת והמופתעת פערה את פיה וגעתה על ג'ורג' בתגובה. כל האנשים שעמדו מסביב לטשו עיניים במתרחש וליחשושים עברו בקהל.
ג'ורג' סידר את שערו הפרוע ומחה קצת טיפות רוק שהצתברו על פניו.
שלושת חבריו עמדו מאחוריו והתגלגלו מצחוק.
"מצחיק מאוד.." הוא מלמל ולפתע יד של איש מבוגר הונחה על כתפו. זה היה בעל הפרה והוא אמר לו:" הפרה עשתה עליך "מוו"! אתה אלוהים!"
מיד כל הקהל התחיל לקרוא כמו באצטדיון כדורגל "ה'! ה'! ה'!" ולפני שג'ורג' המבולבל יכל לעשות משהו עשרות אנשים התקבצו סביבו, הרימו אותו ונשאו אותו לאן שהוא.
ג'ון, פול וריצ'ארד הביטו בג'ורג' שנישא ע"י הקהל של ההודים וצועק "אני לא אלוהים! תורידו אותי! אההה!!!". הם נשארו עם הלסת שמוטה מטה ומידי פעם מיצמצו…
* * * *
"אאאווו…זה פשוט נהדר.." מלמל ג'ורג' הממורמר כשהוא נלקח בכוח למקדש ישן עטוף צמחים מטפסים ומוקף בכלי זהב ונחושת עמוסי פירות. הוא הולבש במין בגד מטופש ומסורבל עם הרבה פעמונים ואבני חן כבדות ונוצות צבעוניות. כל הפירות והמעדנים שהוא היה מוקף בהם היו חסרי טעם כי עם החליפה שלו הוא בקושי יחל להזיז יד!
* * * *
בינתיים, עמדו ג'ון, פול וריצ'ארד מול דלת המקדש והתווכחו עם השומרים שהיו בחוץ.
"מה זאת אומרת שאתם לא יכולים לתת לנו להיכנס!!! החבר שלנו שם!!!"
"די עם זה! את מסיגי גבול ורק אלוהים יכול להכניס אתכם פנימה!"
השלושה הבינו שאין טעם להמשיך עם תחרות הוויכוחים הזאת והלכו לאחורי המקדש.
"שומרים טיפשים, "רק אלוהים יכול להכניס אתכם פנימה" כן בטח!"
"די עם זה ג'ון, אנחנו נמצא דרך אחרת להציל את ג'ורג'…"
"היי! תיראו!" קטע אותם ריצ'ארד "יש פה חלון פתוח! אמנם קטן..אבל נוכל להיכנס דרכו!"
וברגע שמילים אלו יצאו מפיו, שלושתם בבת אחת קפצו לתוכו ונתקעו בגלל עומס וצפיפות.
הם התפתלו בתוכו וניסו לצאת מהדוחק וברגע האחרון לפני שנגמר להם האוויר, הם הצליחו להיכנס פנימה בנפילה אחת גדולה, אבל לפני שהם הספיקו לחייך חיוך ניצחון, עמד מולם עוד שומר אחד ושילב ידיים והביט בהם בכעס.
"או או…" מלמל ג'ון ולפני שהם יכלו להגיד:" ירושליםשלזהבושלנחושתושלאורהלאלכלשיריךאניכינור" הם הובאו לפני ה"אלוהים" להישפט על פשעם.
"אדון יקר! שלושת אלה ניסו לחדור לארמונך! האם להוציא אותם להורג?"
"ג'ורג'!!!!!" קראו באושר השלושה שבגדיהם ושערותיהם היו כבר מרוטים ופרועים לגמרי.
ג'ורג' הביט בחבריו ועשה פרצוף חושב, הוא לא הפגין שום שמחה לגביהם.
"אממ…לא. רק שים אותם בצינוק.."
"מממהההה?????!!!!!!!" השתנקו שלושת הבחורים ומחיוך הבעת פניהם השתנתה להלם גמור!!
"קדימה! אתם שמעתם את מצוותו של הוד רוממותו!" דחף אותם השומר וירד איתם למרתף, שם הוא נעל אותם בתוך תא אפלולי עם ריח של גרבי ספורט מצחינים..
"יופי…" התעצבן ג'ון "הג'ורג' הזה, בטח כל המלכות הזאת עלתה לו לראש והוא שכח מי אנחנו…"
הם התיישבו ונשענו על הגב של אחד השני ולפני שהם הספיקו לבכות על גורלם המר ככל הנראה, חריקה של דלת נשמעה ויצור עם גוף כבד ומסורבל מלא נוצות, אבני חן וקולות של פעמונים נכנס פנימה.
"אמאל'ה!!! זה הסוף!!" מלמל ריצ'ארד וחיבק את ג'ון מרוב פחד.
"היצור התקרב אליהם ולפתע הוא הצית גפרור והדליק נר.
"גגג'ווורררגגג'!?!?!?!!?" השתאו כולם.
"ששששש" הוא השתיק אותם והביט אחורנית לכיוון הדלת.
"בואו נצא מכאן!" הוא לחש..
* * * *
"ההההאאא!!! איזה כיף להיות שוב לבוש בבגדים נורמאלים!!" חייך ג'ורג' ונשם עמוק כשהוא מסיר חלק אחר חלק מהתלבושת המיוחדת שלו.
השאר הלכו לצידו והסתרקו עם חיוך מרוצה על פניהם. ג'ורג' הסיר את החלק האחרון מהתלבושת שלו והשאיר את הכובע המפוצץ נוצות ססגוניות על ראשו.
"אז, ג'ורג'! איך זה להיות אל ליום אחד?" צחק ג'ון.
"זוועה! לעולם לא ארצה להיות אל יותר לעולם!" ובזאת הוא סיים והעיף את הכובע המלכותי מאחורי כתפו. שלרוע המזל נחת על ראשו של ריצ'ארד וכיסה את כל פניו.
"אהה! מי כיבה את האור!!" הוא נזעק וגישש את דרכו ובטעות התנגש בפרה אחת שעמדה מולו.
הפרה הנעלבת והמבוהלת פערה את פיה וגעתה עליו בתגובה.
כל האנשים מסביב שאפו אוויר בתדהמה!!!
ג'ורג', ג'ון ופול מיד רצו, הרימו אותו וברחו כשכל השוק רודף אחריהם וצועק "חכו!!! זה האלוהים החדש!!"