סיפורי חיפושיות- הבלדה על ג'ון

באחד הימים ג'ורג' נכנס הביתה נרגש מאוד.
"חבר'ה! חבר'ה! סוף סוף קניתי את הגיטרה החדשה שלי!!!"
כולם התקרבו אליו ואמרו דברים כגון- "ואוו! באמת!?" "מגניב?" "מזל טוב, הגיע הזמן!"
ג'ורג' יצא החוצה וחזר עם גיטרה בצבע צהוב כהה ושחור שדמתה קצת בצורתה למחבט בייסבול.
"בואו נחבר אותה למגבר ונשמע אותה!" התלהב ג'ון ועזר לפול לגרור את המגבר לסלון ולחבר אותו לחשמל.
ג'ורג' חיבר את הגיטרה למגבר. הוא היה נרגש מאוד!
"מה לנגן?" הוא שאל את השאר.
"פשוט תפרוט על כל המיתרים וגם נשמע ככה אם היא מכוונת" הציע ריצ'רד.
"אוו, היא מכוונת, אתם יכולים להיות בטוחים" הוא חייך והקפיץ את גבותיו בגבריות ואז פרט על כל המיתרים כמו כוכב רוק!
רק שהצליל שנשמע היה כמו כוכב רוק גרוע ביותר…
מכירים את זה שבקומיקס כדי "להראות" צליל עושים כמו מין עיגולים כמו גלים בבריכה? אז מרוב שהצליל היה צורם היה באמת לראות את הגלים האלה באוויר וכל הבית רעד!!!
ג'ון הציל את המצב בכך שהוא זינק בכוחותיו האחרונים על המגבר ומשך את החוט של התקע מהשקע.
כולם צנחו על הרצפה ושיחררו את הידיים מהאוזניים שלהם.
"זאת הגיטרה האיומה ביותר ששמעתי בכל חיי הקצרים!!! תחזיר אותה לחנות, ג'ורג'!" קרא ג'ון.
"לא יכול! לא קיבלתי תופס החזרה לחנות, חוץ מזה ששילמתי עליה יותר מחמשת אלפים דולר.."
כולם שאפו אוויר בתדהמה.
"מה אתם רוצים???"
"בחייך ג'ורג', זה היה התכסיס הכי נוכלני שאי פעם עשו לך.." אמר לו פול.
"טוב, טוב..תעזבו אותו בשקט! טעויות קורות! חוץ מזה, אנחנו נמצא לה כבר שימוש? נכון ג'ורג'?" ריצ'רד ניסה לנחם אותו.
"אוףף…" התמרמר ג'ורג'..
פול סובב את ראשו והביט בשעון ואז בחבריו. אחר כך הוא החזיר את הראש שלו לשעון אבל במבט הרבה יותר מבוהל!
"בשם כל הצוללות הצהובות! אנחנו מאחרים לכנסיה!!" הוא קרא ורץ להביא את המעיל שלו. ריצ'רד וג'ורג' רצו אחריו.
הם התלבשו מהר ונעמדו מול הדלת. הם הסתובבו לעבר ג'ון, שישב על הספה ושייף ציפורניים.
"ג'ון? הלו-הו?" פול הרים גבה.
"אמרת משהו?" שאל ג'ון ונשף אל ציפורניו.
"יש כנסיה! ואנחנו מאחרים! אתה יודע עד כמה הכומר מק'נזי שונא כשאנחנו מאחרים"
"ובייחוד כשאנחנו לא ארבעה!" הוסיף ריצ'רד.
"חבר'ה, זאת מדינה חופשית! ואם אני אחליט שלא בא לי לבוא לכנסיה היום, אז אני לא אבוא!"
"ארר…בסדר.. אז לפחות תכין ארוחת ערב בזמן שאתה כאן.." אמר לו פול והם יצאו.
* * * *
אחרי כמחצית השעה ג'ון נרדם על הספה כשקערת פופקורן שפוכה על הרצפה לצד בקבוק קולה חצי גמור ושלט שנפל לו מהיד כשהוא נרדם ואחיזתו השתחררה.
הוא נחר בשקט בחושך ששרר בבית ורק השעון היה היחידי שהרס את השקט שהיה…
אמנם, בעצם לא רק הוא הרעיש. בתוך הבית חגו בצללים דמויות עם גלימות והתקרבו אל הספה.
הם הקיפו אותה מכל הצדדים ואחד מהם עמד ממש מול ג'ון הישן.
הוא לחש בקול מסתורי ואפלולי:" ג'ון…ג'ון…תתעורר…"
ג'ון המשיך לנחור.
"תתעורר.. תתעורר……..נו תתעורר כבר חתיכת טמבל זחלולי!!!"
ג'ון התעורר בבת אחת והביט באנשים עם הגלימות שניראו כמו "אוכלי המוות" מהארי פוטר אבל שצל שעשה הברדס שלהם הסתיר את פניהם, ולא מסיכה.
ג'ון צרח והצרחה שלו נשמעה כמו ילדה בת חמש.
היצורים האפלוליים הביטו אחד בשני…
ג'ון כחכח בגרונו ותפס את השמיכה הכי קרובה שהייתה זרוקה בסלון המבולגן והתחבא בתוכה כשרק הראש שלו מהאף ומעלה הציץ החוצה.
"אנחנו השליחים של הנצרות!! ואתה החוטא אשר יבוא על עונשו!!! מוחהחהחהחה!!!!"
* * * *
ג'ורג', פול וריצ'רד חזרו הביתה בסביבות שמונה. מכל הבתים השכנים היה אור וקולות של צחוקים ועלו ריחות של ארוחות ערב נהדרות. עוף, פירה, לחם ביתי, אורז, "על האש", עוגה לקינוח ועוד ועוד…
אבל כשהם נעצרו מול הבית שלהם, עלה באפם ריח של ריקנות ואומללות… אהה..וגם חלון אחד היה שבור..
פול נאנח.. "למה אני, למה אני…" הוא מלמל כשהם נכנסו לחצר דרך השער והגיעו לדלת שכמו בסיפורים מפחידים נפתחה מעצמה בחריקה והראתה בית חשוך ומבולגן כאילו הלכה שם מלחמה.
"ג'ון? אתה בבית?" קרא ג'ורג' והקול שלו הדהד..
כל הבית היה הפוך לגמרי, אגרטלים נישברו ונשפך מהם אדמה ופרחים נבולים, כיסאות נפלו על הרצפה, ביצים עפו על הקירות וספרים היו מפוזרים על הרצפה ומספר דפים נתלשו מהם.
ריצ'רד הלך על קצות אצבעותיו וראה לפתע דף שמישהו הדביק על הקיר. למעשה מודעה.
הוא הוריד אותה מהקיר וג'ורג' ופול התקרבו ועמדו מאחוריו וקראו את הפתק.
ריצ'רד ציטט:" ההצלבה תעשה ביום שני בשעה…טוב, בוא נניח בזריחה, על גבעת האבנים. והנצלב החוטא שיוצלב למותו הפעם הוא:" ג'ון לנון"
פול, ג'ורג' וריצ'רד הביטו אחד בשני ואז צעקו בבהלה "גגגגג'ווווווןןןןן!!!!!!!!"
* * * *
בינתיים ג'ון נחטף למערה באמצע שומקום ושני יצורים כאלו עם ברדסים מפחידים החזיקו אותו. מולו עמד המנהיג שלהם וג'ון הוציא עליו את כל התיסכול:
"מי אתם בכלל!?!? חוטפים אנשים שמעולם בחיים שלהם לא חטאו יותר מחמש פעמים!! קוראים לעצמכם "שליחי הנצרות" תיראו איך אתם אפילו נראים! מזה השמלות המגוחכות האלו!? נראה אותך מוריד את הקפוצ'ון אם יש לך ביצים!!!"
"נצור את לשונך! חוטא ארור! ועכשיו, קחו לו את הבגדים!"
עשרות של "שליחי הנצרות" עטו על ג'ון המסכן והותירו אות עם לבנים בלבד.
לא משנה עד כמה הוא צעק והתנגד לבסוף הוא מלמל בתחתונים "זה כל כך משפיל…"
* * * *
"ג'ון!! ג'ון!!! ג'ון!!!!" קראו השלושה ורצו במעלה הגבעה ממש לפני שהשמש עקפה אותם.
באותו זמן עמדו על הגבעה, ג'ון והשליחים המפחידים והחשודים והמנהיג שלהם קרא מתוך קלף:" ואחרי שהחוטא נשא את הצלב על גבו.."
ג'ון קטע אותו "ואחרי שגם שברתם לי את הגב!!"
שלושה שליחים עשו לו "שששש!"
"טוב נמאס לי מימנו!! תיתלו אותו כבר!!!" פקד הנהיג בחוסר סבלנות וזרק את הקלף בעצבנות.
השליחים הרימו אותו וקשרו לו את הידיים לצלב. אחד מהם לקח פטיש ומסמר וכיוון אותו לכף היד של ג'ון.
ג'ון צרח "ווווואאאאאאהההההה!!!!!!"
השליח הניף את הפטיש אחורנית ועמד ולדפוק את הדפיקה הראשונה אלא שצליל צורמני הידהד באוויר והפטיש נשמט מידיו של השליח ונפל על ראשו של השליח מתחתיו שהחזיק אות על הכתפיים שלו.
המנהיג אטם את אוזניו עם כפות ידיו צעק "שמישהו יפסיק את הרעש הזה!!!!"
בבאאףף!!!!
נחת מחבט בייסבול על ראשו של המנהיג.
"כל הכבוד ג'ורג'! אתה מכה מצויין!" שיבח ריצ'רד את ג'ורג' שהחזיק בגיטרה החדשה שלו עם חיוך ניצחון ופרט פעם נוספת על המיתרים המזייפים שלה.
הרעש היה כל כך נוראי! שהצלב התנודד, ג'ון נפל מימנו והצלב נפל מטה ו בום!!! ישר על כל השליחים שניסו לברוח קדימה במקום לצדדים.
"יופי חברים! עבודה טובה!" צחק פול ואז ג'ון רק לעברם וזינק עליהם ואמר ברעד "הצילו אותי!! חבורה של פסיכים מנסים למסמר אותי לצלב! בבררר!!"
המנהיג של השליחים תקרב אליהם והוא נראה נרגז מתמיד.
כולם התחבקו והפכו לגוש אחד ומפוחד מתחת לצל שלו.
הוא הסיר את הברדס ושפשף את ראשו הכואב. "זאת הפעם האחרונה שאתם מרביצים לי עם גיטרה, ברור!?!?"
"הכומר מק'נזי!?!?!?!" התפלאו ג'ורג', פול וריצ'רד.
הכומר הסתובב ועמד ללכת ואמר כבדרך אגב "אהה..כן..ואל תשכחו לבוא לכנסיה שלי יום ראשון הבא!"
הארבעה קמו ושילבו ידיים בכעס "לא נראה לנו שאנחנו נבוא יותר לכנסיה שלך מק'נזי.."
"יום טוב!" אמר לו ריצ'רד כשהם פנו ללכת משם והוציא לו לשון.
ג'ון התקרב אל ג'ורג' "תגיד, ג'ורג', לא שכחת את הגיטרה שלך שם?"
"לא לא…זה בסדר….היא ממילא הגיטרה הכי גרועה שאי פעם ראיתי בחיי הקצרים" הוא חייך.
"היי! זה המשפט שלי!" אמר ג'ון והם צחקו.
ריצ'רד הרים את כתפיו והביט פעם אחרונה בגיטרה. "דווקא חבל, לפחות מצאנו לה שימוש…"