סיפורי חיפושיות- פול איז מת

בחורף אחד אכזרי ביותר לפול לא היה כל כך מזל. הוא חלה, והשתעל והתעטש והחום שלו היה גבוה.
הוא שכב במיטה בחדרו, עם מדחום בפיו, שקית מלאה קרח על מצחו ועטוף בשמיכה.
בחוץ ירד גשם וברקים ורעמים לא חסרו.
רצ'ארד נכנס לחדר עם מגש ועליו כפית, כוס מים, תרופה בבקבוק וכדורים.
הוא התיישב לצד המיטה של פול והניח את המגש על השידה שעליה עמדה מנורת הקריאה.
הוא הוציא את המדחום מהפה של פול ובדק את החום. הוא צקצק בלשונו "לא טוב.. אתה עדיין חולה.."
הוא אמר לו ומזג מעט תרופה לכפית.
פול גלגל עיניים. ברור שהוא היה עדיין חולה.
"אתה יודע ריצ'ארד, זה כל כך נחמד שאתה מטפל בי ככה" הוא אמר בקול צרוד ולקח את הכפית מריצ'רד ובלע את התרופה.
ריצ'ארד חייך ושלף כדור אחד מהחפיסה "אני יודע.. זה בעיקר כי לג'ון יש שיעור בישול פעם בשבועיים והפעם הוא הביא עוגה כושית הביתה! כשראיתי אותה הבנתי למה הוא צריך את שיעורי הבישול האלה..וג'ורג' מרותק לטלויזיה.. אף פעם לא הבנתי מה כל כך חשוב בחדשות!"
הוא הגיש לו את הכדור והמים. פול קם ממצב שכיבה לישיבה והגוף שלו התכסה בעור ברווז בגלל הקור שהיה בחדר. הוא בלע את הכדור ומיהר לחזור לחמימות שהייתה מתחת לשמיכה.
"ריצ'רד..אולי תספר לי סיפור?" פול אמר ממש לפני שריצ'ארד עמד לעזוב את החדר.
"אמממ…איזה סיפור?"
"לא י'דע…אבל משהו מסעיר במיוחד!"
"ראיתי שמלה מהממת אתמול בקניון.."
"אבל לא היית אתמול בקניון"
"אני יודע! אני יודע.. זאת רק הייתה בדיחה.." הוא חזר להתיישב לצד חברו החולה.
"אבל תספר מהר! כי אני מרגיש שאני נרדם כל רגע!"
"בסדר! אוקי אמממ…." ריצ'ארד היה אובד עצות. דווקא כשאתה צריך סיפור, כל הסיפורים הכי טובים שאספת מכל מיני טיולים או ספרים או מה שזה לא יהיה פרחו מהראש.
אבל לפתע הוא שמע את הקריין חדשות מדבר מעבר לקיר בקול חלש וריצ'ארד פשוט חזר אחרי מה שהוא אמר
"אה…היזהרו! רוצח מטורף מסתובב חופשי בליברפול ורוצח קובנות חסרות ישע כמו אנשים זקנים, חולים ובעיקר זקנים! לא..סליחה…באוזניה מספרים לי שהוא הורג בעיקר חולים!!"
"איזו אוזניה?" קטע אותו פול.
"זה חלק מהסיפור! אל תפריע!….אתם תזהו אותו בגלל שהעקבות שלו מרוחים במין חומר צמיגי ושחור! נעלו היטב את הבתים שלכם ותשחררו את כלבי השמירה שלכם! אלא אם הם חולים ואז גם הם יהפכו לקורבנות!!!"
פול צחק בקול צרוד ומחוספס "זה סיפור מצחיק"
ולשאר חדשות הערב אמר הקריין וריצ'ארד אמר:" אוקי! אני מפסיק במתח והולך! נמשיך מחר!"
"אווו…"התבאס פול והתכרבל בשמיכה שלו.
ריצ'ארד כיבה את האור בחדר והלך.
* * * *
באמצע הלילה צרחה ענקית העירה את ג'ורג' וריצ'ארד בבת אחת וגרמה להם לרוץ לסלון בפאניקה ולראות את ג'ון עומד במרכז הבית עם אור דולק וצורח למראה הבית.
"מה. קרה. לבית. שלי!?!?!?!?" הוא הזדעזע. הייתה לו סיבה טובה! הבית היה הפוך לגמרי כאילו נפלה שם פצצה.
הטלויזיה הייתה דולקת והייתה על ערוץ ללא קליטה ושידרה רק "שלג", חפצים היו מבולגנים בכל הביתה ומקרר היה פתוח ואוכל היה שפוך על הרצפה ומימנו והאלה ניראו עקבות שחורים שהלכו לכיוון החלון ויצאו דרכו החוצה.
"חברים תראו! עקבות שחורים!" קרא ג'ורג' וריצ'ארד רץ לכיוון חבריו. "חבר'ה! פול לא נמצא בחדר שלו..!" הוא התנשף.
למשך כמה רגעים מפחידים הם עמדו קפואים במקום ולא העזו להגיד בקול רם את מה שעבר בראשם באותו רגע..
"א..אתם חושבים על מה שאני חושב?.." לחש ג'ורג'.
"פול..פפ..פ…פול….." גמגם ג'ון מרוב פחד.
"פול……………………………………….."
"פול מת!!!!!" צעק לפתע ריצ'ארד ומול עיניהם הם כבר יכלו לראות, דם, רצח, חטיפה, צחוק מרושע, ברקים! רעמים! ואחרי כל הזוועה הם נפלו על ברכיהם.
"לא!!! אנחנו צריכים לחפש אותו! אולי הוא עדיין בחיים!" קרא ג'ון בנחישות וקפץ דרך החלון החוצה.
ריצ'ארד בכה וג'ורג' בתור נחמה עשה לו שק קמח.
הם עקבו אחרי העקבות השחורים כשברקים ורעמים מצליפים בשמיים מעליהם. לבסוף הם הגיעו לבית אחד וראו שהעקבות עולות למעלה הקיר.
"הרוצח טיפס עם פול לכאן!!" התחלחל ג'ורג' וכולם הביטו למעלה. לפתע הם ראו דמות..
היא הלכה על הגג המשופע כמו לוליין בקרקס שהולך על חבל. היא איבדה יציבות מרגע לרגע והבחורים מלמטה הביטו בה מוכי ציפיה מה יקרה!!!
הדמות התנדנה בחוסר יציפות בולט ולבסוף נפלה מטה.
"הוא נופל!! הוא נופל!!!" קראו השלושה ורצו לתפוס את הדמות הנופלת בחוסר אונים ולבסוף- באאףף!!!
הדמות נפלה עליהם וכולם שכבו על האספלט.
ג'ורג', ריצ'ארד וג'ון לא איבדו אשתונות ומיד תקעו מבטים באיש המוזר מסוקרנים עד מוות לדעת מי הוא.
האיש טילטל את ראשו ומצמץ כמה פעמים. הוא לבסוף פקח את עיניו והביט בשלושה שהיו סביבו.
גבותיו הורמו בפליאה "חבר'ה?" הוא אמר ותוך שנייה כולם זינקו לחבק אותו.
"פווווללל!!! אתה חי!!" קרא ריצ'ארד וחיבק לו את הצוואר.
"פול?!!??! מה אתה עשית שם למעלה??" ג'ון שאל במהרה.
"אני הולך מתוך שינה, לא ידעת?"
"ומאיפה הגיעו העקבות השחורים???" ג'ורג' חקר אף הוא.
"אהה…אלו?" הוא הרים את רגליו והראה לכולם את כפות רגליו שהיו מרוחות במין משהו צמיגי וכהה.
"זאת העוגה שלי מהקורס בישול! אני מזהה אותה בכל מקום!" קרא ג'ון ופול וג'ורג' עיוותו אל פניהם בגועל.
הכל היה שמח והייתה תחושה באוויר של "הפי אנד" אלא שאז ריצ'ארד עלה על משהו..
"רגע….אז אם אתה לא הרוצח אז מי…"
זה היה מספיק. הם שמעו מאחוריהם צחקוק מרושע ודמות של איש גבוה ורחב עמדה מעליהם עם סכין ביד.
"אאאאאאאאההההההההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!" כולם קמו בבת אחת וברחו משם לנפשותיהם!

הסוף!