סיפורים מוזרים

כולו אצבע

אז הוא אמר לי שהוא אצבע, לא הבנתי. לא הבנתי, אמרתי לו, והוא אמר שכולו אצבע, לא הבנתי. לא הבנתי, אמרתי לו, והוא אמר שהוא לא יכול להעמיד את הזין, […]

רוקסן

עבר הרבה זמן מאז שהוא ישב על צוק וקפץ. היום הוא חמור גדול, ממש פיל, ויש עליו איזה מאה עשרים אלף קשקשים. הוא יושב ליד מקווה המים, ומביט בבבואה שלו […]

רחוב סומסום 2

"הוווו… הוא הלך בשדה, ומת…" מה אני אעשה, אדון מיקו. הוא היה טיפש. מי הולך בשדה. יש נחשים ועקרבים ויתושים בגודל של עכברים מלאים מחלות, וגם צמחים טורפים. "צמחים טורפים?" […]

יום בחיי אישה רגילה לגמרי

אני פוקחת את עיני בעודי שוכבת במיטה, זרועותי על בטני התחתונה ושערי פרוע על כל הכרית, עוד לא קמתי אך אני מניחה שבעיני יש עוד כתם מהלילה. אני מושיטה את […]

רחוב סומסום

"בלתי בררי רם-רם סומסום, בררר?" מה? "ררר, מסטיק בזוקה, שיקגו בולס, ררר?" מה? "עזוב אותו," אמר פרנקי, וסובב את הסכין שלו באוויר, "הוא אהבל, הוא לא מבין כלום," מה אפשר […]

ילד קקה

"זה לא עובד!" הוא צווח ואני תהיתי לעצמי למה אני ממשיכה לעשות בייביסיטר לילד הכי מעצבן בעולם. פתחתי את המכסה שבמאחורה של המשחק המטופש וסוללות ישנות נזלו לי גועל נפש […]

לגאונים שבינינו, פגועי הלב.

זה לא סוד, שהבן של השכנה ממול, מנגן על הפסנתר הצורמני שלו יותר שעות מהאדם הממוצע. הוא עושה את זה טוב. אבל הוא משוגע. כל הבניין כבר התלונן על הרעש […]

מונולוג בחשיכה

שיגאון ישן? אני ער. אני ער. אני ער. כן, השמיכה עליי. ישנתי. אני במיטה הישנה שלי. איזה מזל שהתכסיתי, אני מרגיש את השמיכות עליי (כמו עור של ממוטה). שמיכות ושמיכה […]

פירורי מכנסיים

השכונה שלי בצורה של ריבוע. אוסף של 3 שורות בתים עם מחסום שחוסם כניסת מכוניות. רחוב ללא מוצא. תמיד אחרי הלימודים, מאז שמשפחת אופמן נכנסה כדיירת חדשה בשכונה, אני וטומי […]

בוקר טוב

בזמן האחרון גיליתי על עצמי שבתקופות קשות שבהן אני מרגישה בודדה או חסרת אונים בחיים . שאין לי שליטה או שאני מיואשת. שאני מתחילה ללכת לאיבוד או כשאני מתחילה לא […]

באופק יש בחורה א-פוליטית שאני אוהבת בשם נועה

"הם מתכננים משהו בצפון," היא פולטת, אני נועצת בה מבט שקט. לפני דקה בערך היא זרקה את הכומתה על התיק ופיזרה את השיער ועכשיו היא יפה כל-כך. "מה זה אומר?" […]

עד הקצה

רינו עבד כבר בהרבה מסעדות. הוא התנסה כברמן, שליח, מלצר, אחראי משמרת ובעוד מגוון רחב של תפקידים, ותמיד הרגיש שאפשר לעשות כסף יותר טוב, ויותר קל בענף המסעדנות, אבל המודעה […]

עבד של הזמן

בתוך התא, כשקירות שחורים עם תמונות מפוחמות על הקירות, מיטת ברזל עירומה ושרשראות s.m יוצאים מהרצפה ליד קערית אוכל מפח, ישב מולה האיש הזה עם הברדס השחור על פניו, ומתוך […]

כמה הומואים

הם החזיקו ידיים, החיוך של הג'ינג'י לא ידע גבול. הרגע נראה כמו משהו שיכל להיות תמונה, כמו משהו שיכל להימשך לנצח אלמלא שמעו צעדים ומיהרו לנתק את ידיהם זה מזה. […]

Shine

I was in my room when I heard my dad and his friends in one of his meetings they talked about authentic self expression I didn't know what it meant […]

הנאום של גוליבר בלההP@&^~ ואוסףשלשטויותאחרות

אני רוצה לדבר על פינגווינים. פינגווינים מגיעים אלינו, בימים אלו. הם מגיחים מהמים, סוערים על החופים, מתאספים בערים הראשיות, שוכרים דירות שותפים ונכנסים – שמונה ,עשרה, שנים עשר – פינגווינים […]

אני לא קיר. נעים להכיר.

הסיפור שלי הוא סיפור של התעללות. בכולם, אבל בעיקר בעצמי. לא מניחה לגוף שלי ולנשמה שלי וברגע אחד הכל כל כך אדום ורע. הגוף שלי כבד והנשמה שלי כואבת, צורחת […]

תזהה אותי

תזהה אותי. בבקשה, תפסיק להסתכל עליי כאילו מעולם לא נפגשנו. אני לא סתם נער זר שפונה אליך ברחוב. אתה יודע את זה טוב מאוד. קדימה, תגיד לי שאתה יודע מי […]

הנציג שלנו טס לתחרות בישולים – סאטירה עכשווית וצעירה (סליחה סליחה סליחה)

היה אוטו והאוטו סחב שק. תפוחי אדמה, שמנים שמנים כמו גולות, התגלגלו – הם היו הבטן של השק. ואת השק סחב אוטו, שהיה. בלי להוריד עין מהשק, האנשים הפגינו את […]

36 מנקי ארובות בלונדון

בלונדון בימים ההם, היו הרבה מנקי ארובות וגם הוא, טום ג׳ונס, התפרנס בדרך זו. לאישתו ולו היו 2 בנים, ג׳ון בן ה-16, קרומבל בן ה-10 וויקטוריה בת ה-13. העושר לא […]

משחק של הגורל

תמיד אומרים שאהבה היא מסובכת. שהיא מכאיבה וקשה, שצריך לעבוד עליה קשה. לזה תמיד האמנתי. עבודה קשה ומאמץ דרושים כדי לגרום למערכת יחסים לעבוד. אך מעולם לא הבנתי את הדמויות […]

קריפטיקה

במוצאה המשפחתי, אין היא אלא הסתעפות של אלה הגדולות והמפוארות ממנה, שנערכות בסודיות אך בראווה, שמזמינות פרצופים שמסתתרים מאחורי מסכות ונציאניות וגלימות חושפניות במזיד, מתוך כוונה נלווית לצעוק שערורייתיות, ע"י […]

יום חמישי

ביום חמישי הלכתי כהרגלי אל הבית הקטן ליד רחוב רוטשילד. לצערי, מאיזשהי סיבה ג'ולייט לא הייתה שם באוטו היום, אך הם אמרו לי שאני יכול לקבל את תמי במקום. לא […]

חומר גלם

כשאני יורד למרתף אין שם יינות וגם לא בירות. הרווח צר, אני דוחף קרש כדי לעבור. המדפים מזפזפים בחשמליות, אני שומר שם נוירופיזיולוגיה: קצת נוירוטרנסמיטורים, חולדות משומרות. הקירות לא חמים. […]

סימונה פרק 14

"כן, כן, תרוצו פדלאות" יורם צילם אותם במצלמה שלו, יורם עכשיו מורה לספורט והוא מלמד ביחד עם צביה, מה שאומר שהבנים ביחד עם הבנות, זה חסך את הדילמה האם לשים […]

סימונה פרק 13

נכנסתי לכיתה, הייתי בהלם כשראיתי את החדשים. זוכרים את החזיר-פיל המוזר הזה שנתן לי פרח, איני זוכרת את שמו, לצערי הוא תלמיד בכיתה. זיהיתי גם את הכלב הדלמטי ואת השלישייה […]

סימונה פרק 12

עוד שנה עברה לה, לא לנו. היינו אמורים לסיים יב' וכל אחד ממשיך בדרכו… אבל משום מה, פתחי החליט שזה רעיון טוב להשאיר את כולנו שנה, אז כן, זה לא […]

בודדה/ אבודה

היא פתחה את הדלת ונכנסה. "ח-ז-ר-ת-י-!!!" קראה יעל וזרקה את תיקה על הרצפה."אימא, מה יש לאכול?" הבית היה חשוך. יעל הדליקה את האור. אימא..? את כאן?… השקט היה מפחיד. תמיד […]

קצת היגיון

אתם חושבים שאתם חושבים יותר מדי? אתם חושבים שאתם מנתחים יותר מדי? מה זה יותר מדי? מי קובע מתי צריך להפסיק לחשוב? אתם חושבים שיש הגיון אחד חד וברור ושאתם […]

חרדה חברתית

אוף, כמה אני אוהבת להיות לבד. מזה אוהבת? חולה על זה! לקירות תמיד יש את הסיפורים הכי מרתקים ששמעתי, תמיד אותן דמויות משעממות שהן אני. תמיד עושה לי כל כך […]

סיפורים נוספים שיעניינו אותך