מחלת הקורנפלקס של ברכה

בס"ד

מחלת הקורנפלקס של ברכה

זה התחיל ביום רגיל לחלוטין. אפילו די משעמם.
ברכה, נערה נחמדה בת 13, הלכה לתומה ברחוב, בדרך חזרה מבית הספר, ופתאום היא שמעה צעקות רמות. היא הייתה מסוקרנת, הסתובבה לגלות מהיכן באים הקולות, ולהפתעתה התברר לה שהיא ולא אחרת זוכה להיות מושא הצעקות.
התברר ששני אנשים החליטו שהיא קורנפלקס, והם גם החליטו לצעוק זאת בקול רם.
ברכה תהתה לשפיותם של האנשים, חייכה קצת, והמשיכה לדרכה.
כשהגיעה הביתה ראתה שהסיפור רק התחיל.
"שלום, קורנפלקס יקרה שלי!", קדמה אותה אמה בלבביות, "איך היה בבית הספר?"
"אמא, מה קרה?" נבהלה ברכה, "את מרגישה טוב?"
"מצוין, חמודה שלי, מדוע שלא ארגיש טוב?"
"אז למה…כאילו…למה… את קוראת לי קורנפלקס?…"
"ואיך רצית שאקרא לך, קורנפלקס שלי?"
"אמא!"
"מה, קורנפלקס?"
"אמא, מה קרה?"
"מה כבר יכול היה לקרות?"
"טוב…אם…לא חשוב."
היא רצה למראה. אולי יש עליה קורנפלקס מהבוקר. איזה בושות! מה כולם חשבו עליה ברחוב? אבל להפתעתה לא היה עליה שום זכר לקורנפלקס, או שאולי משהו השתבש אצלה בראייה?…
טוב, אין זמן להתעסק בשטויות, היא צריכה לרוץ להני, היא קבעה איתה כבר אתמול ללכת ביחד למרכז המסחרי. היא צריכה לקנות שעון, וגם הני צריכה לקנות כמה דברים.
היא אכלה משהו במהירות, לקחה את התיק, אמרה שלום לאמא, והיא כבר במדרגות.
באמצע הרחוב הסואן היא קלטה מה מציק לה. כולם, אבל כולם, מסתכלים עליה ומדברים. חלקם מחייכים, חלקם נמוגים מצחוק, חלקם מתדיינים בינם לבין עצמם, וכולם פשוט מביטים בה!!
"אה, סליחה", היא הפתיעה ילדה שבדיוק הייתה עם האצבע מולה. האצבע של הילדה נתקעה לה באף. שתיהן אמרו שוב: "סליחה", וברכה שאלה: "את יכולה להגיד לי מה לא בסדר? כאילו, למה כולם מדברים עלי?"
הילדה נבוכה. ברכה נלחצה. "תעשי לי טובה, תגידי לי מה העניין, זה חשוב לי!"
הילדה גמגמה: "טוב, זה…בגלל…שאנחנו לא ממש רגילים…כאילו…אין לנו הרבה קורנפלקסים ברחוב ו…"
"מההה?"
הילדה נבוכה עוד יותר. "אני לא רציתי להעליב", היא הסבירה, "פשוט את כל כך ביקשת, וחוץ מזה זה לא כל כך נורא להיות קורנפלקס. יש לי בת דודה שנולד לה כובע".
ברכה החווירה. מה עובר עלי? אולי יש לי חום?
הילדה חייכה אליה בעידוד: "אל תתייחסי למה שאנשים אומרים, הם סתם אוהבים לדבר".
שתיהן מלמלו כמה מילות פרידה. ברכה פתחה בריצה מהירה. היא הרגישה שיש לה דמעות בעיניים.

המשך יבוא בעז"ה.

כל הזכויות שמורות ל"נסיכה של שבת" (טובה מילר). אין להשתמש ללא רשות בכתב.