חלומות- פרק 1

סאלי רצה.
הכי מהר שהיא יכולה.
לא היה לה אכפת לאן רגליה נושאות אותה- העיקר שלא אחורה.
היא התנשפה והרגישה שלאט לאט היא מאבדת את התחושה ברגליה.
היא הרגישה כאילו אבן גדולה חסמה לה את הגרון ולא אפשרה לה למלא את הריאות כראוי.
טוב, ככה זה כשרצים כל כך הרבה ללא הפסקה.
אבל היא לא יכלה להפסיק.היא הסתכלה אחורה. היצור עדיין רץ ושואג ומנסה לתפוס אותה.
היא הסתכלה בשעונה- השעה 1:27 בלילה. עוד 3 דקות זה אמור להיגמר.
היא ניסתה להאיץ את ריצתה, אך ללא הצלחה. רגליה פשוט לא נענו לה. היא נאנחה. היצור מאחוריה כמעט הגיע אליה. היא התבוננה בו, כמו במראה אחרון לפני המוות.הוא היה שחור וגדול, מין צל שכזה, ולא משנה כמה הייתה מנסה לגלות של מי הצל הזה- היא פשוט לא הצליחה. היא צמצמה את עיניה החומות הבהירות, הסיטה את שיערה הכהה מפניה ושפשפה את שרוולי הפיג'מה שלה. טוב- ניסיון אחרון. היא ניסתה לרוץ לפחות עוד 10 מטר, אבל נפלה. זהו זה- הצל מגיע.
הוא מושיט את ידו ו….
סאלי התעוררה בצעקה.
היא הסתכלה למטה- היא ישבה על מיטתה הירקרקה.היא מיששה את עיטורי הפרחים הכחלחלים על הכר והסתכלה על השעון הסגלגל.השעה- 1:30 בלילה.
היא נאנחה. שוב החלום. אותו החלום שרודף אותה כבר שנים ומונע ממנה לישון בלילה- היא, רצה בפארק שליד ביתה, ואחריה רודף צל שמנסה לתפוס אותה.
היא התבוננה בקירות חדרה, שהיו מכוסים בלוכדי חלומות- קטנים, גדולים וצבעוניים. הם לא אמורים ללכוד את כל החלומות הרעים? חשבה לעצמה בכעס ובעטה באוויר.
היא קיללה בשקט ויצאה מחדרה- כמו בכל לילה.
היא לקחה פנס קטן בידה, הכינה לעצמה כוס שוקו חם, ונכנסה לחדר, שבשבילה היה החדר השני שלה- הספרייה.היא נשמה עמוק את האוויר שבחדר- ריח של ספרים. היא חייכה לעצמה.
סאלי אהבה לקרוא. מגיל שנתיים היא התחילה להתעניין בעמודים המחוברים אחד לשני, ובאותיות שכתובות עליהם. היא העבירה את ידה על הספרים המאובקים שעל המדפים. בכל יום שבו הייתה מתעוררת בלילה, הייתה סאלי הולכת לספרייה ונותנת לידה הדקיקה להחליט איזה ספר לקרוא. הפעם היד עצרה על ספר ישן, אדום ועבה כרס, וכריכתו הייתה מעוטרת בזהב. "קולימוטוס." אמרה סאלי בשקט את שמו של הספר. הוא היה יפה להפליא, יחסית לספר ישן כול כך. היא פתחה את העמוד הראשון."פרקים" היה כתוב שם. סאלי התבוננה ברשימת הפרקים.
"מה עושים אם הגרב שלך נטבלה במרק"
"מערכת העצבים של האריות"
"תנועת הגלים"
"חלומות"
רגע… חלומות? חשבה סאלי בהתרגשות. היא חיפשה כבר שנים ספר שיעזור לה לפתור את בעיית החלומות שלה.הפנס הקטן החל לרעוד בידה מרוב התרגשות. היא זנחה את המנהג הידוע שלה- לא לדלג על אף פרק בספר, ורפרפה מהר עד שהגיעה לפרק הרצוי. היא לגמה מהשוקו החם והאירה על העמוד עם הפנס. "אווו! תת פרקים!" היא אמרה בשקט והסתכלה על הכותרות. ואז, היא הגיעה למילה אחת, שגרמה לה להפיל את ספל השוקו על הרצפה הקרה:
"צל"