3 משאלות של מלאך פרק ראשון. (ניסיון)

רותי שכבה על המיטה הקשה ובהטה בתקרה.
לא לפני הרבה זמן הגיעה למוסד וכבר חשה בדידות עמוקה.

רותי ילדה כבת 11 בת לגקי ובטי אגירסט עולים חדשים מאמריקה מתוך רצון לחיות בא"י עם סביבה יהודית ולחנך את ילדם עם דרך עם דרך ארץ ואהבת א"י והתורה.
בטי וגקי השאירו הכל מאחור ועלו לארץ עם ילדתם הקטנה רותי.
כשהגיעו לארץ המזל לא העיר להם פנים,גקי וביטי לא מצאו עבודה שתספיק למחיתם והתגוררו בבית עץ ישן.

תפיחה קטנה על כתפיה עוררה אותה מהזיכרונות.
זאת הייתה אם המוסדות גברת לידי.
"כבר היית צריחה להיות בשיעור חשבון" אמרה גברת לידי.
"אני ממ.. סליחה פשוט חשבתי כל משהו" אמרה רותי וכבר חיפשה את ילקוטה.
"אני לא רוצה שזה יחזור על זה עוד הפעם וזה כבר כמה פעמים שאינך מגיעה לשיעורים ומורים מתלוננים"אמרה לידי ומבטה היה מוכיח.
"אני מבטיחה להשתפר" אמרה רותי, ונעלה את נעליה וכבר הייתה בדרכה בריצה לבית הספר.
כאשר נכנסה רותי כל המבטים הופנו אליה, רותי חשה לא בנוח עם המבטים של כיתתה ומיהרה להתיישב במקומה.
המורה שהבחין בה בהיכנסה אמה לה:"רותי אנחנו צריחים לדבר על כמה דברים"אמר מר סלדאר ומבטו היה נקוב.
"טובב.. בבסדר.. אני יבוא בהפסקה" אמרה רותי חצי מגומגמת ומלאת בושה ופחד הוציאה את ספרה והתיישבה.
רותי ניסתה להתרכז אך מחשבותיה היו רחוקות מהמקום בו ישבה.
– – –
זהו היה לילה חורפי וגשום.
רותי שכבה במיטתה וניסתה להירדם אך הקור העז חדר אל עצמותיה והיא לא הצליחה להירדם.
"אני לא יודעת מה נעשה בקשר לרותי, היא כבר גדולה וצריחה לשלם על החלון אך המצב שלנו רע עד שכמעט אין מה לאכול" שמעה רותי את אמא ובטון דיבורה היה נשמע שהמצב רע מאוד.