תביא לי את הבלון נזרוק אותו מהחלון

"עוד נשימה, עוד נשימה אל תפחד " אמר דני בקול שתלתני. הוא שילב את ידיו והביט על דניאל. דניאל שם את הבלון בפיו והתאמץ לנפח אותו. לחייו נהפכו לאדומות וזיעה שטפה את מצחו
"אני לא מצליח" אמר וניגב את המצח שלו
"מה זה לא מצליח, אנחנו נפסיד בתחרות" אמר דני בקול. דניאל הביט בו באדישות
"תעזור לי אם אתה לא רוצה להפסיד" אמר. דני נאנח וישב ליד דניאל על הרצפה
"נפחנו רק 10 בלונים, גדי בטוח ניפח יותר" אמר דני ולקח בלון מהרצפה. דניאל עצר והביט על הרמת הבלונים בצד
"זה ממש קצת בלונים" אמר בשקט
"ובטוח שנפסיד" אמר דני אחריו, וניפח את הבלון בגסות. דניאל חייך לעצמו
"יש משהו לעשות" אמר דניאל והביט על דני.
דני עצר את הנשימה והבלון התפוצץ
"מה לעשות, להצטרף לזוג אחר ? לא נראה לי יהיה יותר גרוע" אמר דני וזרק את הבלון. דניאל המשיך לחייך
"אפשר לפוצץ את הבלונים שלהם עוד לפני שמתחילים, או פשוט לזרוק אותם מהחלון" אמר. דני הביט על דניאל וחיוך טיפשי מרושע הופיע
"היי זה רעיון לא רע, כן !" אמר דני וקם על רגליו
"תכין את כל הבלונים עכשיו" המשיך. דניאל הביט בו וקם, הוא קשר את הבלונים ביחד ויצא מהחדר.
פניו היו רגועות, ובלי שום רגש בגוף. רק דני היה לחוץ, והסתובב במהירות בין כל הילדים.
דניאל ראה את הילד המתחרה שלהם מתכונן בצד, ואת דני מתרוצץ בין כולם רק כדי למצוא אותו.
"מה אני יעשה עכשיו, אסור שהוא יראה אותי" מלמל לעצמו דניאל. לפתע דני הרים את ראשו וראה את הבלונים של המתחרה שלהם ליד דניאל, רק שהוא לא עושה כלום.
"דניאל !" דני צעק, וכולם הביטו בו
"תביא את הבלון נזרוק אותו מהחלון !"
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
מה הסיפור אומר ?
יש אנשים שברגע שהם רוצים לעשות משהו, הם מעירים את האחרים להקשיב.
החכם יעשה את הרצון בשקט, הטיפש יעיר את האנשים בדרך.