שמש שקרנית

היום הייתה בשמיים שמש שקרנית כזאת.
שמש שנראית חזקה חזקה, כזאת שצריך לשים קרם הגנה ומשקפי שמש לפני שיוצאים.
אבל בתכלס, לא צריך קרם הגנה ולא נעליים.
כאילו, נעליים תמיד צריך, זה מין ביטוי כזה, אתם מבינים?
אלא אם כן אתה מתקלח ואז עדיף להיות יחף.
בכל מקרה, אני ויורם רצינו ללכת לים אבל השמש שיקרה.
היא כאילו צרחה לנו "צאו לים" בעוד שיש מזג אוויר רגוע כזה.
אולי מזג אוויר של טיול בפארק עם תינוק.
אבל לא של ים.
אבל אין לנו תינוק, כך שאין לנו סיכוי לצאת היום מהבית.
"אולי נשחק טאקי?" שאלתי.
יורם אמר לי שעברנו את השלב של כיתה ז', אז הרעיון הבא היה לעשות יום ספא ולשים לק נצנצים אחד לשני. גם זה לא תפס משום מה.
הרעיון השלישי היה להזמין פיצה עם פפרוני מדומינוס, כי אנחנו כאלו כופרים. אבל אלוהים צריך לסלוח לנו באיזשהו שלב כדי שלא נלך לגיהינום, אז החלטנו שלא.
בסוף החלטנו לצאת החוצה לפארק ולהתחיל עם נשים עם עגלות תינוק. אפילו אם אין תינוק, או שיש אבל הוא עשוי מפלסטיק.
זה לא משנה.
הכרנו איזו אחת עם עגלת תינוק בלי תינוק בכלל.
שאלנו אותה, "למה אין לך תינוק בעגלה?"
היא ענתה עם מבט מתוק וחייכני שכזה, "כי אכלתי אותו."
מפה לשם ברחנו בצרחות.
חבל שהשמש שיקרה, היא יכלה לחסוך לנו טראומה לכל החיים.