רק עוד קצת…

אני מתעור בנשימה . ההרגשה שהכל מעורפל ,ושל חוסר ידע איפה אני נמצא . אך מהר מאד אני מבין איפה אני נמצא ,וזה מכה בי כמו מכה רכה. אני מרגיש את הכרית שלי על ידי ועליה את ראשי. וזה הרבה לעקל. לא ,לא זה רק היה חלום…זה מה שאני מצליח להבין ממחשבות הבוקר המעורפלות של הבוקר. זה רק היה חלום. וזה כואב לי אך הכאב אינו מורגש בגלל המעורפלות של הבוקר , אני צליח להזכר בחלק מהחלום ,בחיוך בצחוק וזה רק מחניק אותי ,מה אני עושה מנסה לחנוק את עצמי ,לא ני שולט על גופי בשעה הכל כך מוקדמת הזאת ,אולי התת -מודע שלי?אבל לא התרכזתי. להזכר ביותר חלקים מהחלום ,אבל כנראה כעינוי הצצ -מודע שלי חזר על אותו קטע שוב ושוב בראשי ,את עיני לא יכלתי לפתוח בעצם לא רציתי לפתוח. מנסה לא רוצה לאבד את הטריות של החלום החיוך הצחוק אני נחנק עוד ועוד מה אני מנסה לעשות לעצמי ?להרוג את עצמי?…לא ,אני מנסה לחזור לשם ,תנו לי ,תנו לי רק עוד קצת ,רק עוד קצת ליהיות שם להעלם מכאן.
אך שום דבר כזה לא קורה. אני ממשיך להתפתל במיטה שלי . עד שהכאב כמעט נעלם ועיני נפקחות ונשימתי חוזרת אך לא בקצב הרגיל שלה אלא בצורה גסה וכואבת. גופי עוד מתפתל באי נוחות ובמעורפלות אך אין עוד טעם אני לא החזור לשם.
הפיקחות מגיע ואיתה כאב חדש.