רנדום

שלום, קוראים לי רנדום. טוב.. קוראים לי אורי אבל אני מעדיף את השם רנדום!
רנדום זה אקראי באנגלית, למי שלא יודע, וזה מתאר בדיוק את האישיות שלי. לא קשורה לכלום.

יכול להיות שהכתיבה שלי תסרבל אתכם, כי בדרך כלל אין קשרים בין סיפור לסיפור, אבל תסתדרו.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~שניצל ברווז לבש שמונה~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"הפירוש של משפט הוא צירוף מילים שיוצרים משמעות" אמר המורה להבעה. "כמו :'דני אכל תפוח' "
"למה?" שאלתי.
"למה דני אכל תפוח?" שאל המורה והתחיל לצחוק . "כי נמאס לו מאגסים".
"לא!" כעסתי "למה זה חייב ליצור משמעות?"
"מה זאת אומרת?" המורה שאל בבלבול.
"למה משפטים חייבים להיות הגיוניים?" חידדתי את השאלה.
"כדי שאחרים יבינו אותך." המורה הסביר.
"ואם אני לא רוצה שאחרים יבינו אותי? מספיק שאני אבין את עצמי. מי קבע שזאת ההגדרה של משפט?"
"מה זה יעזור לך משפט שרק אתה תבין?"
"מה זה יעזור לי משפט שאחרים יבינו?"
המורה נאנח והלך אל הלוח.
"טוב, אורי, אני אתן לך משפט." הוא לקח טוש והתחיל לכתוב: "שניצל ברווז לבש שמונה".
המורה הסתכל עליי כמחפש תשובה. "מה הפירוש של המשפט?"
"אני לא יודע." אמרתי בהגינות. "אבל אתה על בטוח יודע"
המורה חייך ואמר:"תרשה לי לספר לך, שאיני מבין מילה ממה שכתבתי על הלוח. שניצל ברווז לבש שמונה זה חסר משמעות."
אמרתי:"זה לא חסר משמעות אם כתבת את זה על הלוח".
המורה צחק ואמר:"יש לך חריפות מסויימת. אבל לצערנו זה לא תואם את מה שמשרד החינוך מבקש. כשאתה נשאל לפרש משפט, אתה צריך לכתוב משפט רגיל."
הצלצול נשמע ברקע. כולם קמו וסידרו את התיקים מהר, וגם אני, רציתי להגיע הבייתה כבר.
"חכה רגע,אורי. ישלי משימה עבורך" אמר המורה והתקרב אליי. "תכתוב לי חיבור על המשפט שניצל ברווז לבש שמונה לשבוע הבא."

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~