קיפוח חולי הנפש.
חולי נפש הם מקופחים.
לכל החולים הפיזיים יש כל מיני עמותות מיוחדות כאלו של דברים מגניבים כמו העמותה ״הבע משאלה לפני שאתה מתפגר״ ואז הם יכולים להביע משאלה לפני שהם מתפגרים.
מה עם חולי נפש? להיות דכאוני זאת לא מחלה סופנית? לא.
טוב.
אבל אנחנו לוקחים אלפי כדורים
ומתאשפזים לחודשים או אפילו שנים
ויש לנו מוגבלות מסויימת, אפילו גדולה יותר.
כי עם סרטן אתה יכול להיות מאושר.
ולא פוחדים ממך בגלל הסיכוי המסכן שתתקוף אנשים.
למרות שחולי נפש בכלל לא תוקפים אנשים, זה שקר וכזב.
כאילו, יש כאלו שכן. אבל החולים הכבדים.
אני לא חולה כבדה.
אני רק סכיזופרנית.
אחד אמר לי פעם שעם מחלות הנפש באה חוכמה ועומק שאין להרבה אנשים.
אולי הוא צודק.
אבל אני עדיין רוצה עמותה שנותנת משאלות לחולי נפש לפני שהם מתפגרים.
מתאבדים*.
תגובות (10)
את גאונה. (במידה ואת בת כמובן, ואם לא פשוט תשני קצת…)
אני אכן נקבה.
בנוגע לגאונה, אפשר להתווכח(:
לגמרי. אני גם נגד כל הסטיגמות האלה. זה סיפור גאוני בהחלט.
תודה!
עצוב שזה נכון כל כך…):
:(
בדרך כלל אני כותבת תגובות ארוכות, אבל זה רק בגלל שאני מעירה הרבה.
הסיפור הזה מדהים. וזהו. פשוט מדהים.
קטניס אוורדין, סוף.
תודה!
מוכשרת שלי… אוהבת אותך
תודה3>