קוקאין

הייתה לו ילדות עם הרבה מזל בלב. הוא זכה פעמיים בטוטו-לוטו, אבל בזבז הכול על ממתקים. הלך לו קלף בתחרות הזכייה הקולומביאנית, אבל האינטרפול החרים הכול. הבריכה שלו עלתה על גדותיה, אבל המים התאדו עם האביב הראשון. לבסוף לא נותר לו כסף לשלם לי על הסיפור הזה, אז הוא הלך להפריח כסף בשוק השחור בריבית קצוצה מטורפת שלא ידעה שובע. היו שם נשים שלימדו אותו להתאפר ולנשק כמו שרלילה אמיתית, והוא אהב את כולן, והפך עבד להן, בעוד הן ממטירות עליו את כספו שהפריח, ומעניקות לו כל טוב במנעמי הגוף והנפש, ואפילו האהבה. אך כשהוא התעורר, כבר נגמר הכסף, והמפריחים רצו את מה שמגיע להם, כשהוא נשאר רק עם התחתונים. הוא הציע להם את התחתונים, אבל הם לקחו את פיקת הברך שלו, והוא צלע ברחובות הגשומים, כשאדי ערפל של משקה חריף משתרכים אחריו כמו כלב טועה. לאחר פיקת הברך, הם לקחו לו כלייה, ולאחר מכן את המזל הטוב שבלב. מיואש ומחורר הוא השתרך בין מקלטים נטושים, וטישטש את עקבותיו מהמפריחים, כשהוא ממרר בבכי ומשתעשע בחיוך שבור בקלפי משחק של טאקי, איתם שיחק עם עצמו פוקר אינדיאני על מחצלת עבה גסה שמישהו מת בה. באותו הזמן ובמקום אחר, מישהו נזכר בו, ושלח כלבי גישוש ומסוקים לאיתורו, כדי להחזיר לו את המזל שבלב, ומודעות בעיתונים עם תמונתו ותיאורו, התנוססו בעמודים הראשיים, וניתלו על לוחות מודעות בחוצות העיר, עם פרס כספי. ציידי אדם החלו במצוד אחריו, כשהוא מתחפר עמוק יותר ויותר בשיגעון ופראנויות, ומתחיל לחשוב שהוא ענן. ליל חורף אחד, כשהוא ריחף מעל העיר, הוא המטיר שתן על עוברת אורח, יוצאת יחידת סיירת מובחרת, שלכדה אותו בחבל, והשתמשה בו כבובת מטרה למטווח. כשהוא הבין שהוא כבר מסננת, ולא ענן, הוא זרק את עצמו לצד דוכן לכלי-בית, ונאסף על-ידי ילדה בת שלוש, שהשתמשה בו לסנן את המים ששטפו את הקונכיות שאספה מהחוף. בבוא הזמן הוא החליד, ונקבר קבורה יאה למסננת. על קברו פרחה רקפת.