צדיק

loremipsum 18/09/2015 681 צפיות 4 תגובות

הרופאים אמרו שזה מקרה של אחד לטריליון לידות. "קוראים לזה נזילה תלת לבבית," הם הסבירו.
"ברגע שהבשורה היכתה את תודעתו של הילד, המסתם המחבר בין רקמות הוריד הנבוב העליוני של הלב נשבר, מה שגרם לזרימה בלתי פוסקת של דמעות אל עבר קרנית העין." ומאז הדמעות לא מפסיקות לזרום על לחייו של הילד.
הוא, עצמו, למעשה לא הרגיש דבר, ונשאר אדיש למצב. הדמעות שזלגו בחוסר שליטה, בעצם היו מנותקות ממנו. אבל הן תמיד היו שם – כשעשה שיעורים, כששיחק במחשב, כשראה כדורגל בטלוויזיה. מרטיבות את דפי המחברת, ממלאות את חירוכי המקלדת, מטנפות את השלט.
מה אפשר לעשות?
"זה מקרה של אחד לטריליון לידות", הסבירו הרופאים. "קוראים לזה נזילה תלת לבבית."
ההורים חזרו הביתה, מתאבלים על מצבו של בנם, ועל מחלתו החשוכה.
יום אחד, כשחזר אביו של הילד מהעובדה, הוא החליט להזמין אינסטלטור. "מאיר שירותי אינסטלציה", הכריז האתר בפונט אריאל 18 בצבע כחול כהה, "30 שנות וותק בתחום". האב השתכנע. גם ככה יש נזילה קטנה באסלה אז זה שתי ציפורים באבן אחת.
הדפיקה נשמעה בדלת. "שלום. הזמנתם אינסטלטור?"
"אהלן מאיר, רוצה לשתות משהו? קפה?"
"רק מים קרים, תודה. איפה הנזילה?"
"הנה", אמרה האם בעוד דוחפת את בנה בעדינות לעבר מאיר, שיעיף מבט.
"יא אללה, לא יאמן" התפעל מאיר. "20 שנה אני בתחום הזה ועוד לא ראיתי דבר כזה".
"זה מקרה של אחד למיליון לידות," הסביר האב. "קוראים לזה נזילה תלת לבנית."
מאיר ניגש לעבודה, שלף את כלי העבודה שלו וניגש חיש קל אל פניו של הנער, רוכן באיטיות.
הוא ביצע את מלאכתו למשך דקות ארוכות בעוד שההורים צופים בדיסקרטיות מתוחה. האמא קראה בינתיים את החוברת של המתנ"ס העירוני כי פחדה להעיק על מאיר בשעת עבודתו.
"טוב," הכריז מאיר. "הצינור של הקרבורטור הלכה פייפן". "מה עושים?" שאלה האמא בהיסטריה. "זה שום דבר, אין בעיה אני יורד שנייה לאוטו אני מחפש את החלק"
ההורים נרגעו ובליבם פרחה תקווה. "אז מה הנזק? כמה זה עולה לנו?" שאל האבא.
"בשבילכם זה על חשבון הבית".
בום! טראח!
מצלמות נחשפות מארונות המטבח!
מיקרופונים חשאיים בוקעים מן הרצפה!
חיים הכט פורץ מן החלון בניפוץ זכוכיות!
"נביא!!!" צעק הכט. "יש, לנו, פה נביא!!!!"
מאיר התמוגג. "יא אללה, 30 שנה אני בתחום הזה ועוד לא ראיתי דבר כזה. איפה אתה חיים?"
חיים נתן חיבוק חם ומתנשא למאיר, וטפח בעדינות על פדחתו.
"יופי, סוף סוף יש לנו נביא בארץ המסריחה הזו. כולם גנבים.", שיבח הכט.
"רק מלחמות." הוסיף מאיר. "מזל שיש את צה"ל שישמור עלינו."
חיים העניק גם לילד מדליה.
"יפה מאוד חביבי."
"זה מקרה של אחד ל-30 שנה בתחום הזה. קוראים לזה קרבורטור" הסביר השדרן בקול עמוק ואמין.

הנזילה לא הפסיקה, וככל הנראה הילד סובל ממנה עד היום,
אבל לפחות עכשיו יש להורים שלו במה להתגאות.


תגובות (4)

חח אהבתי נורא!! הרעיון מצחיק וכתוב מדהים..

18/09/2015 12:16

משעשע במיוחד וכתוב ממש טוב! שלא נדבר על זה שזה מקורי ברמות על

18/09/2015 18:36

זה לא כתוב ממש טוב, אבל זה מקורי ויפה, לפחות עד שהגיע החלק עם חיים הכט, שהפך את זה לסתם מגוחך.

18/09/2015 18:48

    החלק עם חיים הכט הוא למעשה החלק הכי חשוב. החלק ה"מגוחך" כתוב בצורה כזו מכיוון שמטרתו להיות קונטרה לחלק הקודם ולהאיר אותו באור זול וחסר משמעות, שהיה עאלק מרגש או סנטימנטלי… זו הפואנטה של הסיפור בעקרון.
    ובאשר לכתיבה- אני לא יודע אם התכוונת למשלב הלשוני או לסידור הויזואלי של הטקסט, אך לשניהם יש תירוץ; המשלב הלשוני הבסיסי מביע את המסכנות והדלות של הדמויות בסיפור- הרי לא ציפית ממני לתאר את מאיר ברוב הוד והדר שכן זה היה מנותק לגמרי מהדמות שלו.
    הסידור הויזואלי של הטקסט גם מתקשר לאותו עניין – הדמויות לא חושבות יותר מדי, הן עוברות מדבר מה אחד לדבר מה אחר באימפולסיביות כפי שמובע בסידור הצפוף של השורות.
    בנוסף, הצפיפות בין השורות מצביעה על חיפזון ופעולה מהירה ולא מעמיקה במיוחד, לא דרמטית.
    למרות שאני מבין איך זה יכול להקשות טכנית על הקריאה ועל ההבנה של הטקסט.
    תודה רבה על הביקורת! מעריך את זה :)

    18/09/2015 19:49
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך