פלסטרים
לפלסטרים יש צבע לא מוגדר של בערך צבע גוף אבל קצת יותר כהה. זה תלוי בצבע העור שלך. אף אחד לא באמת מתייחס לצבעים של הפלסטרים, כי ככה הם אנשים רגילים.
כשנופלים על הרצפה, או מהמדרגות, או מהמרפסת של הקומה הראשונה ויש מכה, שמים פלסטר ומחכים שהפצע יחלים ושהדם יקריש. כחוטפים קריזה ועצבות או חרדות נוראיות וחותכים את הורידים, לא שמים פלסטר, שמים חולצות עם שרוולים ארוכים. כי אתה לא מחכה שפצע יחלים, אתה יודע שהשריטה האמיתית היא בנפש שלך, וגם כל הפלסטרים שבעולם לא יצליחו לרפא אותה. אבל אם היית יכול לשים פלסטר כדי לרפא את הנפש, זה בוודאי היה פלסטר צבעוני שמצוירות בו כבשים. כי הנפש החולה היא לא בצבע לא מוגדר של בערך צבע גוף אבל קצת יותר כהה, היא מקושקשת בצבעים קרים וחמים. ואם לומר את האמת היא מיוחדת, בדיוק כמו האנשים שיש להם אותה.
תגובות (5)
זה לא מצחיק. זה כל כך אמיתי שבא לבכוץ
ואוו ממש מיוחד!
תיאור מדהים ומדויק.
את כותבת יפה
קטע מקורי, יצירתי ומיוחד.
זה מקסים בצורה שאני לא יכולה להסביר.
מצחיק זה לא אך זה מקסים בצורה אחרת.