פחדים

כאשר עניתי לאחד השאלונים לבלוגרים,
אני הבנתי משהו:
הפחד הכי גדול שלי הוא… מעצמי.
עד כמה שזה נשמע מטומטם, אידיוטי ומטומטם,
אני חשבתי על כמה שאלות לשאול את עצמי בנוגע לפחדי.
*יש לי פיצול אישיות. נא לא לשים לב.

ש.:דבר ריאשון:למה אני כל כך מפחדת?
ת.:כי לפעמים, אני לא בדיוק מודעת למה שקורה סביבי.
אני מסתכלת על משהו ופשוט מתחילה לחשוב על הסדקים שיש שם,
איפה יש קפלים וכו'.

ש.:ואולי יש עוד משהו?
ת.:כן, יש. אני בשום אופן לא מסתדרת עם בני אדם. רק עם חיות.

ש.:תתני דוגמה בבקשה.
ת.:למשל כאשר אני רוכבת על סוסים.
כשאני עולה על האוכף, שמה את הרגליים בארכובות, לוקחת בידיים את המושכות,
ומדרבנת את הסוס, אני שוכחת הכל.
המחשבות שלי באותו הזמן:'מה אני עושה הלאה?' או 'לאן פונים עכשיו?'
זה רק אני והסוס. כגוף אחד.

ש.: רכיבה על סוסים זה ענף ספורט יחסית כואב,לא?
ת.: אכן כן. כאשר רוכבים על סוס בדהירה קלה או מהירה הגוף לרוב נפצע.

ש.:תארי בבקשה את ההרגשה.
ת.: טוב. כאשר עוברי לדהירה קלה (ג'וג) הסוס מתחיל להקפיץ אותך באוכף,
את מרגישה כאילו חובטים בך מלמטה, מה שיחסית נכון, אבל אחרי שניה אחת תמימה,
את שוכחת את הכאב, מדרבנת את הסוס ולא רוצה לרדת ממנו.

ש.: רגע,עפ"י שזה כואב, את ממשיכה?
ת.:כן.

ש.:למה?
ת.:כיוון שאני בת-אדם לא צפויה בעליל.