ערב טיפוסי בפנימיית בנות.
החדר שקט.
גם המסדרון לא פעלתני כבשאר היום.
השעה מאוחרת, כבר אחת בלילה.
אבל אינני מצליחה להרדם…
שקט לי, ומידי בודד
התיקים של כולם פתוחים והמיטות לא מוצעות.
אני יוצאת מהחדר לחפש חברה.
וכך אני מוזמנת לחדר השכן.
מיד.
המזרן נגרר ומונח אחר כבוד במרכז החדר.
החדר רועש…
מלא בדיבורים. זאת צוחקת, וזאת מתלוננת על כל מיני רעשים.
ואז…
השקט חוזר
אבל אל חשש לא להרבה זמן
"יש ריח של שווארמה" מציינת אחת,
ומיד בעקבותיה יש מקהלה חדשה שכל רצונה הוא:
לאמת את ההבחנה.
ושוב…
החדר שוקט.
אבל גם עכשיו, זה לא מחזיק מעמד.
"אל תסגרו את החלון, חם לי!" נשמעה הקריאה מכיוון שמאל.
"אוף גם לי", "מה זה החום הזה?" מצטרפת חברה.
ומיד שישה קולות מאשרים או סותרים את דבריה.
וקול אחד מעוצבן ועייף שואל:
"רק לי קר?"
"אמלה! תחבי את האור"
"אני לא יכולה", אני עונה, "אני צמאה נורא"
מפחיד!!!
אני מבחינה…
אנחנו נראים כמו בשואה
ארבעה מיטות בחדר שאותן מאכלסות שבע בנות מזדמנות.
ואז…
שוב שקט.
ועכשיו הוא מבורך,אני לא לבד ואין דממה.
קולות נשמעים:
התהפחויות וכיכוחים התעטשויות ומלמולים.
תגובות (19)
אהבתי את זה, זה לא רע.
היו אולי שתי שגיאות כתיב בלחץ, לא משהו מפחיד.
הגזמה קלה עם האנטרים, אבל זה מתאים לסיפור הזה משום מה. [תראי מי כותת את התגובה ואז אומרת שאת מגזימה עם האנטרים. הא! בטח, כי אני לא. *סרקזם*]
הקטע עם השואה איכשהו לא קשור. כלומר, כן, צפוף והכל, אבל בשואה היה קשה ועצוב ואיכס כללי כזה, ובפנימייה [יש לי חברה שלומדת באחת ונהנת מכל רגע] לא כזה גרוע. יש חופש תנועה ויש אוכל ומה אם חם או קר? סו?
לא יודעת, הקטע עם השואה עשה לי באלגן בראש. אבל ככה זה באמת ערב בפנימייה, בהחלט. [לפחות, משיחת סקייפ עם חברה כשהיא שם, ככה זה]
בהחלט לא רע~
חחח.
אבל זה מה שמישהי אמרה, אז נצמדתי למקורות.
והאנטר היה בכוונה בהגזמה
זיהיתי את הכוונה רק אחרי שכבר פרסמתי את התגובה… מדי פעם גם אני כותבת ככה, רק ששלי יוצא עקום יותר.
ד"א, שלג זה אוסום.
סיפור יפה מאוד. בהתחלה חשבתי שזה על טיול שנתי…
לא רע. השגיאות הפריעו לי.
יימך שמם של השגיאות האלה.
ימח שמן*
חחחח
חחח.
אתה יורד עלי עכשיו?
ומלאך המוות צריך להיות בלי שגיות כי חברה שלי עברה עליו.
מלאך המוות מה? לא הבנתי…
ולא ירדתי עליך. זה פשוט אירוני בעייני שבמשפט שכתבת על זה שלא צריכות להיות שגיאות, יש שגיאות.
מלאך המוות זה היצריה הבאה שאני רוצה שתגיב עליה.
חחח וצודק ההיתה צריך לראות אותי מתלבטת איך כותבים "שגיאות", כתבתי את זה בהתחלה עם ע, אבל אז נזכרתי שכבר השתמשת במילה הזאת, וחסכתי לעצמי את הפאדיחה נוספת, ובסוף נפלתי על מילה אחרת.
ממש אירוני(ההיתי כותבת אבסורדי אם ההיתי יודעת איך לכתוב את זה).
את יכולה לבדוק במילון, את יודעת… (רק עצה, בבקשה אל תיעלבי. ובדרך כלל לא הייתי מבקש שלא תיעלבי, אבל פשוט באתר הזה אני רגיל שנעלבים מדברים שאני אומר.)
מי נעלב?
אבל אני לא יתחיל לבדוק כל מילה שאני רוצה לכתוב במילון.
זה יקח שנים וגם במילון אם אני לא אחפש את המילה המדויקת אני לא אמצה כלום.
משמע, המילון לא רלוונטי.
אבל יש לך אינטרנט. את כותבת את המילה ובשנייה מוצאת אם זה נכון או לא.
פרשתי לשינה. נתראה מחר!
ו… אני אצפה בכיליון(ולא במכלון) עיניים לתגובות חדשות.
אני על הפלאפון עם אנטרנט גוסס.
משמע, דיכאון!
וכשיתחדש לי האינטרנט אני ינסה את זה נראה מי התייאש קודם אני או הוא
זה האתר הדפוק הזה "עם אינטרנט גוסס".
חחח הרגת אותי עכשיו.
לילה טוב:-)
לילה טוה: )
יא,אהבתי את השיר-סיפור-קטע-וואטאבר.
וזה אכן נשמע כמו חדר של פנימיית בנותXD(ולא,אני לא מדברת מנסיון)
ואת אכן צריכה לעבוד על השגיאות כתיב שלך^^
אמרתי לך,קחי אצלי שיעורים פרטיים,אני לא יקרה!
XDD