עובר | חלק ד (הסוף!!!)

הסגלגלה 06/05/2013 674 צפיות אין תגובות

הנערה במראה העוותה את פניה.
שערה היה פרועה. דוק של זיעה כיסה את גופה ועיניה הבריקו מחום. התינוק בעט.

הכאבים בלתי ניסבלים. אני כבר לא מסוגלת ללכת. אמא רוחצת אותי במים קרים ומחזירה אותי למיטה, אבל ברגע שהשמיכות מכסות אותי החום חוזר והוא בילתי ניסבל. ״שש…מתוקה״ היא אומרת ברכות ומניחה יד על מצחי, כניראה צעקתי- הבעיטות בלתי נסבלות, זה כאילו  שגופי ממולא בסכינים דקיקות שעם כל תזוזה מתפוצצת וחודרות עמוק יותר.״אני הולכת להביא לך מים״ אני שומעת את אמא מבעד לשכבות על שכבות של כאב. אני מהנהנת או לפחות מנסה והיא הולכת.
היום הגיע החודש השלישי והתינוק פעיל יותר מתמיד. מחשבותיי וחלומותיי מלאות בגופים קטנטנים שפניהם תמיד מוסתרים ואני כל כך רוצה לראות אותו.
אמא מודאגת כבר שבוע: היא מצאה אותי מעולפת באחד הימים בחצר מתחת לעצי הצפצפה ומאז היא כולאת אותי בבית. דבר שמצדיק את עצמו יותר ויותר עם כל צעקת ייסורים שלי. שתיינו מקוות שזה אומר שהוא בא, היא בגלל דאגה לי באומרה שאני לא יחזיק מעמד. ואני בציפייה ליראות אותו. יצור קטנטן ומושלם הוא יהיה. אני מעווה את פני כשעוד סכין ננעץ בבטני ופתאום אני מרגישה כאילו פקק נפתח, כל המיטה רטובה. מסך אדום מכסה את עיני והתרגשות טבולה בכאב מכווצת את בטני.

״אמא״ אני צורחת ״הוא בא!״
.
.
.
דחיפה
.
.
.
נשיפה
.
.
.
דחיפה
.
.
.
והעולם ניהיה כדור של אור
.
.
.
.
.
.
.
סוף 


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך