סיפוריי שיין וקולרין: הנחירות

בוקר אחד, קם שיין ממיטתו וראה דבר מאוד מוזר.
קולרין שישנה ליידו המשיכה לישון. קולרין נחרה בקולי קולות והפריעה לשלוותו של שיין- שניסה להתרכז בלמצוא את מברשת השיניים שלו.
"תשתקי!!" צרח שיין, מה שהפריע לשנתה של קולרין. "תשתוק אתה" אמרה בקול ישנוני וחזרה לישון.
"זה לא יאמן הדבר הזה, חשבתי טרקטור…." אמר שיין בקול עצבני, "איך שהיא עוצמת את העיניים היא מתחילה לנחור שוב!" התלונן שייר ובעט במיטתה של קולרין, אך זה לא הפריע לה, היא רק המשיכה לישון ולנחור בקוליי קולות.
"קו – ל – רין!" צעק שיין. אך זאת לא קמה, היא רק הגבירה את נחירותיה.
"אוף איתך!" צעק שיין והתקדם אל עבר השידה, אך בדרך- החליק.
קול החבטה העיר את קולרין. "שיין!!" כעסה קולרין וירדה מהמיטה.
"אוף! הפרעת לי לכל השינה!" צעקה קולרין על שיין, אך הוא לא ענה. שיין מת.
"כנראה שרק זה יפריע לו.." מילמלה קולרין והתחילה לנחור בקוליי קולות.
"היי, שיין למה אתה לא עונה?!" צעקה קולרין.
"אני מת רעבק?! לא קלטת עדיין?!" צרח שיין וחזר למות.
היא רק חייכה חיוך ערמומי והתחילה לנחור ולחרופ, שוב.
**
"ולידיעה שהתקבלה זה עתה. 2 גופות נמצאו בבית משפחה במישיגן. לאחר ניתוח הגופות התברר כי הילד הופל ונחבט, על ידי זר כנראה. הנערה נחנקה, כנראה מישהו חנק אותה. המשטרה מחפשת חשודים!"
**
ומה שקרה באמת:
שיין נרדם וקולרין נרדמה והמשיכה לנחור.
"תשתקי!!!" צרח וחזר למות. קולרין נחנקה מאוחר יותר כתוצאה מהנחירות.
*הסוף*