סימונה פרק 13

נכנסתי לכיתה, הייתי בהלם כשראיתי את החדשים.
זוכרים את החזיר-פיל המוזר הזה שנתן לי פרח, איני זוכרת את שמו, לצערי הוא תלמיד בכיתה.
זיהיתי גם את הכלב הדלמטי ואת השלישייה המוזרה הזאת שהכניסה את טובה לתוך נרגילה.
השנה פתחי החליט שאין יותר מגמות, כי אנחנו צריכים להשכיל בכל התחומים, אני מקללת אותו על ההחלטה הזאת. אה כן, בנוסף לכך פתחי החליט שזה הגיוני שנלמד כל השבוע כולל סופי שבוע.
שעה ראשונה היה צריך להיות אנגלית ספרותית, לפחות השנה תמר… איתמר מאפשרת למתיתיהו לבוא ללמד, אין צורך להחזיר את הילדים שלה מהגן, היא שלחה אותם למחנה צבאי.
מתיתיהו נכנס לכיתה בחצאית צהובה, הוא לא עשה שעווה כל החופש אז הרגליים שלו היו שעירות מאוד.
לפני שהתחיל ללמד, התקרב אל השיכור ששבר על עצמו בקבוק בירה בבוקר, והקריא לו שיר שכתב עליו, אחר כך נישק אותו והחל לבכות מהתרגשות.
הכלב הדלמטי גם התרגש ומחא להם כפיים בזמן שהוא מנשק את מי שיש לידו בלחי.
הילד היה נראה כל הזמן כאילו הוא בהתקף חרדה, אבל משהו מיוחד בו, קשה להסביר.
אותו ילד קם באגרסיביות, "אף אחד לא מנשקים את התנין!" צעק במבטא אוסטרלי וחתך לכתב את הלשון.
כשהאמבולנס הגיע ראינו שהכלב המוזר הזה גידל לשון חדשה, אני יצאתי מהכיתה, הלכתי לכיוון השירותים, קיוויתי שהסבתא לא עושה שם שוב שעווה זה מטריד.
נכנסתי לתא והוצאתי ספר תנ"ך, התחלתי להתפלל.
שמעתי את הדלת נשברת, שיערתי שזאת איתמר אז המשכתי להתפלל.
הדלת של התא שלי גם נשברה, בעודי צורחת קלטתי שזה חתולאוב, הוא החזיק גלובוס קטן בידו.
"אמילי, את יודעת מדוע אני אוהב את הגלובוס הזה?" שאל בזמן שהוא מלטף את הגלובוס.
בעטתי לו בין הרגליים וברחתי מהשירותים, עמליה עצרה אותי, נראה שהיא תלשה המון שיערות מראשה, "אמילי, אני בהריון, את האמא!" התרגשה וצבטה אותי בלחיים, בעטתי לה ברגל וברחתי, היה צלצול אז הייתי חייבת לשכוח מהכל וללכת לשיעור ספורט.