סימונה פרק 10

לאחר שבוע הייתה שביתה כי הברווזן הרשה לעצמו להכות כמה מורים.
צפרירה המורה לערבית שמוכרת סמים בהפסקה לא שתקה, לכן יש לנו שביתה והברווזן נאסר לשלוש שנים.
אז לאחר שבועיים של שביתה בית הספר חזר לפעילות רגילה, הגעתי בבוקר בשעה שנייה כי היה צריך להיות שיעור אנגלית ספרותית, אבל תמר הכריחה את מתיתיהו להישאר אצלה בבית לקחת את הילדים שלה לגן.
אז שעה שנייה היה לי שיעור צרפתית, המורה שלנו היא זלדה, היא לסבית.
אבל אין לי סיכוי איתה כי היא בזוגיות עם המורה הפמיניסטית, טבעונית לטבע, תרצה, גם היא לסבית.
אז שיעור צרפתית הלך רגיל, טוס ישן בשיעור בזמן שרמי הכניס לו קשיות לאוזן.
לאחר כ40 דקות הסבתא הגיעה, "יש לנו 2 תלמידות חדשות! הראשונה היא נחמה, נחמה היא ילדה בדואית אז נא לקבל אותה היטב" אמרה ואז לחשה לי באוזן "ייתכן ושריף הוא בן זוג שלה, אז אל תנסי, ואני גם בספק שהיא נקבה" אמרה וחזרה למרכז הכיתה. "התלמידה שנייה שלנו היא רותי" הייתי בהלם, רותי היא אמא שלי, ואז קלטתי שמיצי מסמיקה.
"מיצי?! מה את עושה פה?" שאלתי, "מה לא ידעת, אתמול הצטרפתי לכיתה שלכם" אמרה "רגע, אבל אתמול הייתה שביתה" אמרתי.
"לא, את פשוט שוב הלכת לבית האבות בטעות והפעם הסבא נתן לך סוכריה מרדימה" אמרה מיצי, "היא צודקת" שמעתי קול צרוד, "גם אתה?!" ראיתי את הסבא.
"וואו אמא שלך יפה" אמר, ואז רותי, אמא שלי, עשתה גרעפס בהולנדית.
ברחתי מהכיתה, זה לא שאני מפסידה חומר, זלדה כבר עשרים דקות מסבירה איך מתאבדים בדרך היעילה ביותר.
ראיתי בחוץ את דליה, המנהלת הקוזאקית של שנה שעברה, "היי, צוציקית, איפה המנהל שלכם?!" שאלה אותי בלחש, אז הלכנו למשרדו של פתחי, נכנסנו וראיתי את פתחי בוכה.
"קשה לי בלי הברווזן" אמר, "מאמי תני לנו רגע לבד" לחשה דליה וליטפה לי את הזקן.
יצאתי ואז שמעתי בום גדול, צרחה נשית וקללות בתאילנדית.
ראיתי דם יוצא מתחת לדלת ושמעתי עוד קללות בסינית, הלכתי והבאתי את מיקי, המורה לסינית, שיתרגם לי.
"היא אומרת שפתחי בגד בה, גנב לה את הברווזן ואת התפקיד" אמר מיקי ואז הכניס את הסנדל שלו לפה, את הגרביים על האזניים ורץ במסדרון כשהוא ממלמל שירים בספרדית.