משעמם לי בחיים.
כותבת עוד הודעה בעלת אותו תוכן.
קמה מהכיסא.
נמרחת על המיטה.
קמה מהמיטה.
מפהקת בשיעמום.
כותבת עוד הודעה עם אותו התוכן בדיוק.
מחפשת סיפור שיש לי להמשיך.
מבינה שאין כזה סיפור.
מקשקשת עוד קו מוזר במחברת הפתוחה.
הולכת למטבח.
טוחנת עוד מצה.
ממשיכה להשתעמם.
מחפשת שוב אם יש לי סיפור שאני צריכה להמשיך.
מבינה שלא, שוב.
בודקת אם מישהו הגיב לי על איזה סיפור.
מבינה שלא.
ממשיכה להשתעמם.
בודקת אם יש מישהו שרוצה להמשיך איתי את אחד מהסיפורים המשותפים שלי.
מבינה שאין אחד כזה.
שמה לב ששלחו לי הודעה.
בודק.
זו דידיאנה.
משיבה בניאן משועמם.
בודקת הודעות.
שום דבר חדש.
מפהקת.
משפשפת את העין בעייפות.
בודקת את ההודעות עם דיאנה.
עונה למה שהיא שאלה.
מחפשת סרטון מעניין ביוטיוב.
כלום.
ממשיכה להשתעמם ולכתוב את הסיפור המשעמם הזה.
אוקי, שיעממתי את עצמי, ביי.
תגובות (17)
חחח יש לך סיפור להמשיך, שחכת במקרה?
נראה לי שהבנת את המסר…
הא? איזה סיפור?
הסרט החדש….
לך גם יש!
הא.
אין פעילות – אין על מה לכתוב סרט.
סוף סיפור.
שוב?!
טוב, לפחות הפעם לא הרגת אותנו…
מה עם המדעניות?
אבל לי גם אין רעיונות.
אני אמשיך, כשיקרה משהו מעניין…
או-קיי…
רק כי בא לי: מנטיקורים!
המדעניות זה עם אורינה, והיא לא ממש…
מחוברת.
אתן שמות לב אליי?!
היא התחברה היום!
יש לי רעיון אדיר למה שתבנו במדעניות!
מכונה שיוצרת מנטיקורים שהם בעצם המשרתים שלך!
שעמום הוא דבר אנושי לחלוטין.
תנסי להרוג משהו, זה מפיג את השעמום שלי בדרך כלל.
טוב שיש אנשים משועממים בעולם! ככה אני לא מרגישה נטושה. אבל לצערי אני לא חושבת שיש לך זכות דיבור בעניין, כי בגלל החג הדבר היחיד שיכלתי לעשות, זה לקרוא ספר, לאכול, לישון, ולקבל הרצאה מסבא שלי על היום הגדול של קריאת ים סוף ולהנהן כאילו הוא נורא מעניין ונורא ברור.
חוץ מזה כתיבה יפה. התייאשתי כבר הסיפורים בהמשכים למרות שאני כותבת כאלה. ואף אחד נחמד לא מגיב לי, אז באמת כל כך משעמם לך תקראי ותגיבי לי
תעשי אותי שמחה(הסיפור שלי זה: "אני לא מת")
חחחחחחחח זה בול אני אלוהים