משחק סיפורי ומוזר ביותר! 1

אני משתדל לא להראות לרקסי עד כמה אני מפחד. "רקסי," אני לוחש לו והוא מתקרב אלי. "כשאני אגיד 'עכשיו' אתה צריך להפריש דיו לכיוון הקול" הוא מוציא קול בהסכמה ואני מלטף לו את הראש קצרות לפני שאני מסתובב וצועק "עכשיו!" לרקסי שמפריש דיו לכיוון הכללי שהכל הגיע ממנו. "רקסי טוב." אני אומר לו ופונה הביתה כשאני מלטף אותו.
"מחר נחזור לשם" אני אומר לרקסי כשאני מכניס אותו לאקווריום ומוריד לו את המתקן המלא במים שמרכיבים לו על הראש כדי שיוכל לנשום מחוץ למים.
כשאני יוצא מהבית למחרת אני לא מאמין למראה עיניי. אני רואה……………

אני מתהלך בשדה ליד הבית שלי, מלטף את תמנון המחמד שלי, רקסי. “נו, רקסי, אתה יודע שאנחנו חייבים לעשות את זה.” אני דוחק בו. “אם לא נברח הם יפגעו במשפחה שלי.” הוא מחכך את הראש שלו ברגל שלי בתביעה לליטופים נוספים. “אני מצטער” אני אומר לו בעצב. “אנחנו צריכים לחזור. כבר מחשיך,” הוא מסתכל עלי בהתחננות, “ואנחנו לא רוצים שהשומרים יתפסו אותנו.” אני אומר את המשפט הקובע. הוא נדרך וצועד כמה צעדים קדימה, כאילו כדי להגן עלי. “מה זה?” אני שואל כשאני שומע קול צורם קורע את השלווה השדה היה שרור בה. אני משתדל לא להראות לרקסי עד כמה אני מפחד. “רקסי,” אני לוחש לו והוא מתקרב אלי. “כשאני אגיד ‘עכשיו’ אתה צריך להפריש דיו לכיוון הקול” הוא מוציא קול בהסכמה ואני מלטף לו את הראש קצרות לפני שאני מסתובב וצועק “עכשיו!” לרקסי שמפריש דיו לכיוון הכללי שהכל הגיע ממנו. “רקסי טוב.” אני אומר לו ופונה הביתה כשאני מלטף אותו.
“מחר נחזור לשם” אני אומר לרקסי כשאני מכניס אותו לאקווריום ומוריד לו את המתקן המלא במים שמרכיבים לו על הראש כדי שיוכל לנשום מחוץ למים.
כשאני יוצא מהבית למחרת אני לא מאמין למראה עיניי.
אני רואה שפתאום הבית מוקף בים.
"מה? מה זה?" אני צועק.
רקסי פתאום נמצא לידי כמו משום-מקום, כנראה נבהל כששמע שצעקתי. הוא נראה מבוהל בהתחלה, אבל אז הוא קופץ למים ומתחיל לשחות בהתלהבות. הוא צולל וקופץ, משפריץ מים עליי ולכל מקום.
'אנחנו בטח לא נברח עכשיו'.
רקסי קופץ שוב לידי ומחזיק בזרועותיו…

אני לא בדיוק הבנתי, הבנתי חלק כאילו מה לעשות, אבל לא בדיוק איך לשחק. אבל לפי מה שהבנתי זה מאוד נחמד. אם הייתי מבינה לגמרי הייתי משחקת.