מרחפים.
ישבתי ליד מיטתה ואחזתי בידיה החמימות.
בעודי מביט על פניה הרגועות ועל עינייה העצומות בשלווה, הבחנתי במשהו בהיר היוצא מתוך גופה, לאורכו.
שפשפתי עיני.
כן. לא טעיתי.
זו הייתה נשמתה.
היא נראה בהירה, ועינייה פקוחות ותכולות מתמיד.
כמעט יכולתי לראות דרכה את הקיר שמאחורייה.
אחזתי בידייה בחוזקה. אך זה לא הועיל יותר.
הרגשתי איך היא מתנתקת ממני. לא רק מידיי, אלא גם מנפשי, גם מלבי.
היא הייתה חלק ממני, והיא עמדה לעזוב.
הרגשתי את הדמעות ולגות במורד לחיי.
מיהרתי לעבר נשמתה, ואחזתי בידה השקופה.
זה תפס.
הבטתי בידינו האוחזות זו בזו וראיתי כיצד אני נעשה לשקוף כמוה.
"אני נשאר איתך." לחשתי לה.
דמעה זלגה על פנייה הצחורות.
התרוממנו באוויר, מרחפים.
החזקנו ידיים, מאושרים ובלי ניתנים להפרדה.
חייכנו זה לזו בדרך לעולם הבא.
ריחפנו יחד אל גן עדן, כשידינו עדיין מוחזקות.
תגובות (5)
איזה קטע מרגש! את כותבת מדהים!!
אהבתי את הרעיון המקורי ואת הביצוע, מושלם!
תמשיכי לכתוב! =)
אלוקים אדירים,זה קטע-
מקסים.
וואו,מרגש כל כך!אהבתי מאוד את הרעיון של הנשמה שיוצאת מהמת.שניתן לראות כיצד זה נעשה.
אני מוחאת לך כפיים סוערות!קטע מדהים!
כמו תמיד,את מפתיעה אותי מחדש:)
תמשיכי לכתוב,
אני ממש אשמח לקרוא עוד קטעים שלך(אהמ'…חסר לך שאת לא כותבת בקרוב…אהמ').
אוהבת המונים:)
ואוו תודה לכן!
זה ממש משמח אותי לדעת שזה מה שאני גורמת לאנשים להרגיש!
זה נותן לי גם מוטיבציה ענקית! תודה לכן בנות! אני מעריכה מאוד את המילים שלכן! 3> :)
ברשותך אקרא לך רוז מקווה שזה אכן שמך הפרטי ועכשיו לסיפור המהמם המדהים היפהפה אשר דירגתי אותו בדירוג 5 כי זה מקומו מקווה כי תמשיכי לכתוב ולרגש אותנו ממני בקי ♥♥♥
תודה רבה לל בקי על המילים היפות! :)
אני עם חיוך על הפנים בכל תגובה שלך! 3>