מלכת התפודים מוקדש לסיפור האנגרית

לאחר הקרב עם המלך ישבתי לנוח ומשום מקום צצה תפודה. היא היתה לבושה שמלת סטאן שחורה ונעלה נעלי עקב קטנות. "מי את?" שאלתי "אני מלכת התפודים. לא אפגע בך." אמרה "אני מצטערת על בעלך," אמרתי. לא הבנתי איך תפודה כל כך נחמדה יכלה להינשא לו! "זה בסדר. שמי מרי בטטה." "אני בעד אכילת בני עמי לכך נועדנו. אך חיילי המלך רודפים אותי בשל זאת…" היא היתה עצובה "אוכל להביא אותך לחדרי!" היא שמחה "רק, מה את אוכלת?" שאלתי "מים." ענתה "לכלוך?" שאלתי אותה "אפס" אמרה ועשתה תנועת ביטול עם הידיים. "אז ברוכה הבאה. שמי כסנדרה." הצגתי את עצמי "טוב." חייכה מרי. "כסנדרה אחות קטנה." לא היה לי אכפת להיות אחותה אבל עדיין היתי חצופה ושאלתי: "בת כמה את?" מרי לא התביישה וענתה "159, 160 ב23 למרץ." סיכמה ""מחר?" שאלתי "כן מחר." אמרה מרי "אז אערוך לך מסיבה." הרמתי אותה והלכתי הלאה.