מכתש על הירח.

בס"ד

מכתש על הירח, זה המראה שנגלה אליה באותו לילה בהיר, והיא מיהרה לקרוא לו שיבוא לראות: "גיא, אתה חייב לראות את זה ממי, אתה חייב לראות" והוא מיהר אליה במכנסיים קצרות ובלי חולצה, הוא החזיק מגבת אדומה ביד וניגב במרץ את שיער ראשו הארוך. היא חייכה אליו וליטפה את הטלסקופ שלה כאילו היה חיית מחמד. גיא התקרב אליה אדיש ואמר: "מה? מה אני חייב לראות? מה גילית חוקרת קטנה שלי?" הוא נצמד אליה מאחור בחיבוק אוהב והיא נשמה לתוכה את ריח האמבטיה שנדף ממנו, ריח הסבון והטריות. היא אהבה אותו כל כך, ובמיוחד באותם רגעים שעמד וחיבק אותה על יד הטלסקופ שלה. הוא התכופף והביט דרך החור וכשהוא ראה את המכתש הוא התלהב מאוד: "אני המום יקירתי, זו הגבינה הצהובה הכי יפה שראיתי בחיים", היא הופתעה: "מה? מה פתאום גבינה צהובה? זה הירח ממי, מכתש על הירח!" הוא הביט בה במבט רציני ואמר: "זו הגבינה הצהובה של רמי ודורית בבניין ממול" והוא פנה ללכת לא לפני שטפח קלות על ישבנה והוסיף: "אני הולך לראות כדורגל, תקראי לי כשתמצאי משהו יותר מעניין". היא עמדה שם בטרנינג הלבן שלה וניסתה לעכל את המילים של גיא, היא הציצה שוב אל תוך החור של הטלסקופ וראתה שנית את המכתש היפה על הירח, היא כמעט וקראה לו אך אז לפתע ראתה את רמי מהבניין ממול, בעלה של דורית מהבניין ממול, מגיח לו מצד שמאל ופשוט הולך על הירח, רמי היה נטול חליפת חלל ונטול גופייה בכלל, עם מכנס קצר ושיער פרוותי על החזה, הוא פשוט הלך לו בתוך המכתש על הירח. היא עזבה במהירות את הטלסקופ ורצה אל תוך הסלון: "גיא! גיא! אני ראיתי את רמי על הירח! רמי עכשיו היה על הירח!!!" הסלון היה ריק, גיא כבר לא היה שם, והיא רצה בחזרה אל המרפסת להציץ שוב לרמי, הפעם זה היה מוזר עוד יותר, הפעם זו הייתה דורית, או יותר נכון רק הראש של דורית, וממש כמו במשחק המחשב האגדי "פקמן" דורית הופיעה מצד ימין ופשוט בלעה את הירח! בבת אחת נהיה חושך מוחלט. "גיא? איפה אתה ממי? זה כבר מתחיל להפחיד אותי, זה לא מצחיק, גיא?" היא גיששה את דרכה בחזרה אל הדירה, היא נתקלה ברהיטים עד אשר הגיעה למגירה ושלפה משם פנס, היא הדליקה אותו ודבר ראשון הביטה בשעון היד שלה שהראה את השעה אחת בלילה! זה הספיק לה! היא יצאה מהדירה ובקושי מצאה את דרכה אל הבניין ממול שגם הוא היה חשוך לחלוטין, היא בדקה אם המעלית פועלת ולמרבה המזל היא פעלה, כי בכל זאת לא היה לה כוח לעלות שמונה קומות ברגל. כשהיא עצבנית ומסוקרנת משכה אותה המעלית עד לקומה השמינית, שם היא נעמדה מול הדלת של רמי ודורית ונשמה נשימה ארוכה לפני שצלצלה בפעמון הדלת, תחילה אף אחד לא ענה, היא חיכתה דקה וצלצלה שוב, ואז נשמע רחש מבפנים ושקשוק מפתחות, והדלת נפתחה לרווחה. דורית הייתה בדלת, היא החזיקה נר קטן והייתה מסטולית לגמרי, ריח חזק של אלכוהול נדף מהדירה, וכשדורית זיהתה אותה היא הזמינה אותה להיכנס: "אהלן אחותי, זו את מהבניין ממול, איזה קטעים, את אשתו של גיא, איזה קטעים בחיי! תראי מה זה, נהיה חושך מצרים, כאילו שמישהו אכל את הירח הלילה, הא? לפני רבע שעה היה ירח ופתאום עכשיו הוא נעלם ונהיה חושך, תראי מה זה, איזה קטעים…". היא דחפה אותה הצידה ומיהרה לחפש בבית תוך שהיא צורחת: "גיא! גיא! איפה אתה?" דורית הלכה אחריה עם הנר וכשהן הגיעו לחדר השינה הן מצאו את גיא ואת רמי על המיטה יושבים ישיבה מזרחית ועוצמים עיניים, מסביבם היו פזורים עשרות כדורים צבעוניים בכל מיני גדלים. היא הרגישה מסוחררת ולפני שהיא איבדה את ההכרה היא הספיקה להבחין בחתיכת גבינה צהובה ענקית מונחת על אדן החלון בדירה.