לתוך הפלייסטישן- פרק 1 (סיפור יחד עם אורין ^^)

ריקי הלכה לביתה. היה חשוך, והיא פחדה.
לפתע, קפצה עלייה אורין. "ריקי!!" אמרה אורין בהתלהבות.
"אהההה!" היא צווחה ובעטה באורין.
ברגע שרגלה פגעה באורין, אורין נעלמה בעשן תכול.
ריקי צחקקה ברשעות והמשיכה בדרכה.
לפתע אורין הופיעה מאחורייה. "ריקי בבקשה תסלחי לי!" התחננה אורין.
"אין סיכוי!" צווחה ריקי ובעטה בה שוב.
"אבל לא התכוונתי!" אמרה אורין בתמימות עם פרצוף תמים ומתחנן.
"לא התכוונת לשאוב אותי לתוך משחק הפלייסטיישן שלי? כן בטח" מלמלה ריקי והמשיכה בדרכה.
אורין המשיכה אחרייה. "בבקשה ריקי! אני אשרת אותך לכל חייך" אמרה אורין עם פרצוף עצוב וחמוד.
"כל חיי…?" שאלה ריקי עם פרצוף מרושע.
כבר אז התחילה אורין להצטער על דבריה, אבל החליטה לזרום.
"כן! רק בבקשה אל תהרגי אותי.." אמרה אורין ודמעות בעייניה.
"להרוג אותך?! 'צחקת!" התחילה ריקי לצחוק צחוק משוגע ומעט מרושע. "זו לא הייתה הכוונה שלי! אני רק רציתי שתרדי ממני כדיי שנעבור את שלב הבוס, ואז נצא מפה! אבל אם כבר רצית להיות משרתת שלי… כוס תה נענע, שתי כפיות סוכר, ושיהיה מהר!"
אורין נשאה את רגלייה ורצה, כעבור שתיי דקות היא חזרה עם תה נענע בידה.
ריקי לגמה מהתה. "אמרתי 2 כפיות סוכר! לא שתיים ושליש!" היא שפכה על אורין את התה."אני רוצה אחד חדש!" היא הכריזה.
"סליחה!" אורין רצה מהר וחזרה עם תה נענע בידה.
"תנסי עכשיו!" צעקה אורין.
ריקי לגמה מהתה. הוא היה טעים, אבל היא היתה חייבת להתיש את אורין:" יש פה שני גרגירי סוכר יותר מידיי" היא אמרה "תוציאי אותם"
היא המשיכה בטון אדיש ככל האפשר.
"מה?! אבל הם כבר התמוססו!" בכתה אורין
"אז תכיני אחד חדש". בזמן שאורין הלכה להכין תה חדש, ריקי שתתה את התה. היה לה כיף להתיש את אורין, ולמזלה, זה היה גם חלק מהתכנית.
אורין חזרה עם עוד כוס תה. הפעם הכי מתוק שאפשר, לכבודה של ריקי!
ריקי החביאה את הכוס הקודמת מאחוריי גבה, לקחה את הכוס מאורין, ואת הכוס שהחביאה מאחוריי הגב זרקה אל מאחוריי גבה של אורין. הכוס התנפצה שם.
"מה זה היה?!" נבהלה אורין.
"לא יודעת! אבל זה הגיע משם!" ריקי הצביעה עם ידה הפנויה אל מאחורי גבה של אורין.
"נמאס לי! את רק מנצלת אותי! אני מתפטרת!" צעקה אורין וברחה לביתה.
ריקי צחקה "שכחת שאת בתוך הפלייסטיישן שלי!" היא צעקה אחרי אורין. המשחק הזה היה המשחק האהוב עליה בפלייסטיישן. היא הכירה כל פינה בו. ריקי התחילה להתקדם, ונכנסה למכונית קארטינג שהיה נראה שחיכתה רק בשבילה.
"לעזאזל.." מילמלה אורין בשקט.
ריקי התחילה לנהוג במכונית באטרף,היא נכנסה לתוך שער גדול ברצפה, ונעלמה.
ביינתים, אורין הלכה ביער גדול ונתקלה בעץ גדול.
"אהההה!" אורין צעקה כשהעץ התגלה כאיש גדול וכחול, עם זנב.
היא התחילה לרוץ במהירות, נתקלת בעצים ונופלת מדיי פעם.

ריקי הגיעה למקום שאליו השער הביא אותה. זה היה איצטדיון גדול מאוד. באמצע האולם הייתה במה דיי גדולה, שהיה אפשר לעלות עליה מארבעה כיוונים.
הקהל היה מלא ביצורים קטנים ירוקים וצהובים, שלא פסקו מלהריע.
לפתע, הופיעה הולוגרמה ענקית של ראש של חייזר.
"אני יודעת מה אתה עומד לומר, תן לי כבר להיכנס לעולם המירוצים הראשון!" קראה ריקי.

אורין המשיכה לרוץ, האיש כמעט תפס אותה, לפתע היא נפלה לתהום שנפתחה מתחתחייה.
"אהההה!" צרחה אורין.

ריקי הופיעה חזרה מהשער. היא הייתה מוכנה להתחרות. מירוצים היו הדבר שהיא הכי אהבה בעולם. לפתע היא שמעה צעקה, ותפסה את אורין בדיוק בזמן מהים שכמעט נפלה אליו. ריקי ואורין עמדו על הגשר, בזמן שריקי הסבירה לאורין מה בדיוק הולך שם.
ריקי דברה מהר כל כך, עד שאורין לא הבינה מילה.
"הבנת?" שאלה ריקי.
"כן" מילמלה אורין, למרות שהיא לא הבינה כלום.
"אז קדימה. צריך להשיג לך מכונית. אני לא חושבת שנוכל להיות באותו הצוות אבל אפשר לנסות. קפצי פנימה"
אורין נכנסה למכונית הכחולה הבורקת של ריקי, וחיכתה להוראות.
המכונית טסה קדימה, ואורין לא הייתה מוכנה לכך.
היא רצתה להתלונן, אבל היא ידעה שריקי תעיף אותה מהמכונית, לכן היא העמידה פנים שכיף לה.
"מדהים, נכון?!" ריקי שאלה בחיוך, מנסה להתגבר על שאגת הרוח.
"כן!" אמרה אורין בחיוך.המכונית קפצה מעל גבעה, ואורין כמעט עפה.
המקום נראה כחוף ים. או כמו טיילת בחוף ים. אורין ידעה שהחומר הנעים שהיה על הרצפה הוא חול, לאחר שנחתה עליו לאחר קפיצה נוספת. ריקי, שלא שמה לב שאורין נעלמה, נכנסה לשער עגול ברצפה, ונעלמה.

-סוף פרק אחד-