כשהמילים מתערבבות

המילים מתרוצות בראשי, בעוד מוחי מנסה להתאים אותם למשפטים, משפטים שייצרו פסקאות, פסקאות שיהפכו לסיפור.

אבל המילים בורחות מראשי, מתערבבות זו בזו. המילים המוזרות, השמחות והמרגשות שמסתבכות בתוך כל השירים שלא הספקתי לגמור ונשארו תקועים בראשי.

המשפטים, המילים, הפסקאות, השירים והסיפורים מתערבבים ויוצרים לי סבך מילים שמוציא אותי מדעתי. מדוע המילים לא מסוגלות להסתדר כמו שצריך? למה המשפטים לא מסכימים להפוך לשיר מרגש? מתי בדיוק כל המילים שלי פיתחו רצון משל עצמם? כל המילים שלי, הפסקאות ששקדתי עליהן שעות, כל ההבעות שדמיינתי בראשי, כל הדברים שראיתי בעיניי רוחי.

האותיות, מוזרות, מרגשות, קשות, עצובות. המילים, הרגשניות, הכועסות, המקבלות, המשלימות…כולן מתערבבות והורסות את רצוני לחבר ביניהן למשהו קריא. כל המשפטים נקרעים ומשתלבים מחדש יש עם הפסקאות שתכננתי לזרוק, יחד עם כל המילים שהבטחתי לעצמי שאשרוף.

השירים, עצובים ומרגשים ככל שהיו, הופכים ושמחים וחיוביים. כל המילים הקשות שביקשתי להרוס כמו הפכו למילים המשלימות את הכאב שהייתי חייב לכתוב. כל המשפטים והמילים שעליהם עבדתי כל כך קשה עוברים למקומות אחרים, יוצרים ביניהם דברים חדשים, שונים אך מיוחדים.

כל המילים, האותיות, המשפטים. מסתבכים בשירים ובפסקאות. כל הסיפורים ברחו מראשי וחזרו כל כך הרבה יותר שונים. המשפטים מתמזגים לפסקאות שהופכות לשיר שהחליט להתערבב עם הסיפור, אותו סיפור שרצה להשתנות והפך לאחר, למרגש אך שלם.