כשאני אבחר שם שנראה לי מתאים – אתם תהיו הראשונים לדעת. ועד אז נקרא לזה.." אף פעם ".
"אפשר לנשק אותך?". הבטתי מופתע בבחורה המנומשת שפנתה אלי כשהנחתי את מגש המשקאות שלה ושל חברותיה על השולחן , היא היתה פיכחת לחלוטין "ההממ מה ? " שאלתי לשם הבהרה תוהה לרגע אם שמעתי אותה לא נכון. חברותיה צחקו והיא חייכה אלי "אפשר לנשק אותך?" העברתי את מבטי על חברותיה מחפש היגיון בבקשה שלה , לא שלא נראה לי הגיוני שהיא רוצה לנשק אותי – פשוט בנות לא היו בוטות וישירות כל כך בדרך כלל , חברותיה צחקו "היא רצינית " הבטיחה לי בחורה גבוהה וחיוורת שישבה ליד המנומשת וגילגלה את עיניה. "יש לי רשימה" פתחה המנומשת כשראתה שאני הולך להסתובב וללכת "של דברים שאני חייבת לעשות. בערך רבע ממנה קשור לנשיקות" היא הצביעה עלי "להתנשק עם מישהו מקועקע לדוגמה " עיניה חקרו את הקעקועים שזרמו מצווארי לידי השמאלית עד לשורש כף היד. הרמתי גבה "למה?" שאלתי בסקרנות אמיתית "כי בחיים לא הייתי עושה את זה בלי הרשימה . אני בורחת מבחורים כמוך כמו מאש" היא צחקה צחוק עדין "בחורים כמוני?" המשכתי לשאול , היא הנידה בראשה , כאילו היא מאוכזבת שחשבתי שהיא קפצה למסקנות לגבי "מקועקעים" השיבה כשהחיוך עדיין מרצד בזווית שפתיה. סובבתי כיסא מהשולחן ליד והתיישבתי לידה מודע באחורי ראשי לכך שאני נכנס לצרות , הלנה הבוסית שלי תהרוג אותי אחר כך , והבחורה הזאת היתה .. מוזרה. "את יכולה לנשק אותי" הנחתי לחיוך שלי להתרחב "בתנאי שתספרי לי על הרשימה הזאת" הרעיון שעשע אותי , ראיתי משהו דומה בסרט פעם ולא יכולתי שלא לתהות מה כוללת הרשימה שלה , תקראו לזה סקרנות טבעית. היא היססה לשנייה ואז רכנה אלי מחככת את שפתיה בשפתי לרגע כשהיא אוגרת אומץ לפני שהתחילה לנשק אותי ברצינות פותחת את פיה ומחליקה את לשונה בין שפתי. לשנייה קפאתי בהפתעה ואז הנחתי לה להוביל לרגע , משועשע מהגישוש העדין והמהוסס שלה. השתלטתי על הנשיקה מרגיש את שפתיה מתאימות את עצמן ומשקפות את שלי. היא היתה די טובה סך הכל, נהנתי יותר מהסיטואציה מאשר מהנשיקה עצמה. התנתקתי ממנה באיטיות אחרי כמה רגעים. היא השאירה את עיניה עצומות אז העפתי מבט בחברות ההמומות שלה, לפי המבטים על פניהן הן לא באמת חשבו שהיא רצינית . היא הנידה בראשה "אפשר שוב?" שאלה כשעיניה עדיין עצומות "זה לא הרגיש נכון" המשיכה ולא חיכתה לתגובה לפני שרכנה לתוכי שוב . הנשיקה הזאת היתה אחרת , נועזת יותר, משוחררת ופתוחה יותר , כשניסיתי להשתלט על הנשיקה הזאת שפתיה נמתחו לחיוך תחת שפתי והיא שינתה זווית והתחמקה מהניסיון שלי. הנשיקה הזאת השאירה אותי קצת המום , היא היתה שונה לגמרי מהנשיקה שקדמה לה. הפעם היא פקחה את עיניה כשהתרחקה ממני, הופתעתי לראות ניצוץ של שביעות רצון עצמית מהבהב בעיניה ומשתקף בחיוך הזחוח והקטן שנמתח על שפתיה "תודה" מלמלה בחמימות והרימה שוט מהמגש שותה אותו בלגימה מהירה לפני שפנתה חזרה אלי. הבחורה החיוורת לידה צחקה ומחאה כפיים "וי ראשון" הכריזה והרימה שוט בעצמה , המנומשת קרנה אליה מניחה לחיוכה הזחוח להתרחב. פתחתי את פי לשאול עוד על המשימות האלה כשכף יד נחתה על כתפי "אני לא משלמת לך כדי להתמזמז עם לקוחות" הלנה הביטה בי במבט בוער מכעס מניחה לאצבעותיה להתחפר בכתפי "מצטער , אני בא עוד שניה , זה על חשבון ההפסקה שלי " חייכתי אליה את החיוך הכי מקסים שלי זה שידעתי שהיא לא תוכל לעמוד בפניו , היא הזדעפה לרגע "אתה לא מקבל הפסקה , בכלל" הדגישה כשהיא התרחקה משם ממלמלת מתחת לשפם משהו על מלצרים חצופים. פניתי חזרה למנומשת מושיט אליה את ידי השמאלית "אני אדם" כפי שציפיתי עיניה נמשכו אל הקעקועים שלי לפני שהתמקדו בפני , היא לקחה את ידי בידה היתה לה אחיזה חזקה וקולה היה רווי הומור כשהציגה את עצמה "אני קים". ידעתי שאני צריך לחזור לעבוד, ובכל זאת רציתי לשמוע עוד על הרשימה שלה . "נעים להכיר " הכרזתי וקמתי ממקומי מתכופף לעברה ומנשק אותה שוב נשיקה עמוקה ומהירה לפני שפניתי לחזור לעבוד, ההבעה המופתעת שלה שהתחלפה מהר מאוד בנחישות הצחיקה אותי כשהתרחקתי , היא עשתה רושם של בחורה שאוהבת להגיד את המילה האחרונה לכן היתה לי תחושה שהיא הולכת למצוא זמן ולבוא לדבר איתי מעצמה . חייכתי כשפניתי לשולחן אחר מגיש לשתי הבנות שישבו שם את הבירות שלהן.
~ ~ ~ ~
ניגבתי את השולחן האחרון , הטלתי את הסמרטוט המלוכלך מעבר לבר לתוך הכיור צעקתי ברכת פרידה להלנה ויצאתי מהבר הקטן. אהבתי לעבוד בנובליס, ביום היינו פתוחים כמסעדה ובלילה כבר , אהבתי את הלקוחות שהתחלקו לשתיים – קבועים ומזדמנים. את הקבועים הכרתי היטב, ותמיד היה נחמד לפטפט איתם מה גם שהם השקיעו בטיפים. המזדמנים שהיוו את החלק הגדול יותר דאגו לשינוי אווירה ולאקשן קבוע. כמו הבחורה המנומשת , קים. בדיוק חשבתי עליה כשיצאתי ולכן הופתעתי אפילו יותר לראות אותה נשענת על הקיר הסמוך לדלת כשיצאתי. היא חייכה אלי "לא אמרתי שמותר לך לנשק אותי" אמרה בטון מקניט , החזרתי לה חיוך משלי "לא אמרת שאסור " משכתי בכתפיי "וחוץ מזה, לא סיפרת לי על הרשימה שלך , מה שכן אמרת שתעשי" התגובה שלי עוררה צחקוק קטן מימיני , הבחורה החיוורת עמדה לידה וצחקקה , הופתעתי שפספסתי אותה אבל יתר הבנות הלכו והייתי עייף מכדי לחשוב כמו שצריך. בכל זאת תהיתי לרגע אם המנומשת מפחדת ממני ולכן ביקשה מחברתה להישאר . "בוא איתנו ואני אספר לך " אוקי , אולי היא לא מפחדת . הרמתי גבה והעפתי מבט בשעון שלי "4 לפנות בוקר , מצטער להרוס לך את התוכניות אבל אני עייף" עניתי בטון קליל וחייכתי אליה , היא נראתה פגועה לרגע ואז מהורהרת "חשבתי שאתה רוצה לדעת" משכתי בכתפי "אני רוצה, אני פשוט עייף כל כך שאני לא אזכור את זה בככל. בשלב הזה את יכולה להגיד שאחת המשימות שלך היא לאכול ארנב לא מבושל עם קטשופ וזה ישמע לי הגיוני" המבט המהורהר והפגוע החליק מפניה והתחלף בחיוך "בוא בכל זאת , אני אתן לך לישון ואספר לך בבוקר , אנחנו גרות קרוב" בהיתי בה המום , החלק שעדיין תפקד במוח שלי הפנים שלכם החברה נשארה איתה – הן גרות ביחד – זה מטופש להיפרד סתם . "את מוזרה" הכרזתי אחרי רגע , משהו התעמעם בעיניה והתחרטתי מיד שאמרתי את זה. בניסיון להשיב את הניצוץ שהתחלתי להתרגל אליו משכתי בכתפי שוב "תובילי" היא חייכה אלי חיוך קטן והבחורה החיוורת חייכה אלי חיוך רחב "אני סמנתה" הציגה את עצמה והתרחקה מהקיר , היא לא הציעה לי את ידה היא פשוט הסתובבה והתחילה ללכת. קים ואני התחלנו להשתרך בעקבותיה . התלבטתי לרגע אם זה רעיון טוב , הבחורות האלה היו ממש מוזרות , אבל מה הן כבר יכולות לעשות לי ?
תגובות (5)
פתאומי, בחלקים לא צפוי. תכונות של ספור שאני באמת אוהבת וסוף סוף יש, יש כאן. ההתחלה סקרנה אותי, אז אחכה להמשך^^
תודה :)
מסכימה ב 109% עם התגובה מעליי. הלוואי עליי לכתוב סיפור כזה…
אני מסכימה עם התגובות שמעליי.
הסיפור כל כך יוצא דופן, הכתיבה שלך מדהימה. יש לך יכולת לסחוף את הקוראים אל תוך העלילה ולא לרצות לצאת ממנה. הפרק עבר לי כל כך מהר שנשארתי בהרגשה של תיסכול כשאני יודעת שאין עוד המשך לקרוא.
לכן אני מקווה שתמשיכי בקרוב, אני אשמח מאוד לקרוא את ההמשכים :)
תמשיכי לכתוב!! ^_^
תודה רבה ^_^ וכדי למנוע תיסכולים בהמשך ;) – קחי בחשבון שיש לי הרגל מגונה לא לסיים סיפורים XD אבל היי אם התחברת תרגישי חופשי להמשיך אותו מהמקום שאני אעצור בו ;) נראה לי שהכיוון הכללי של העלילה פחות או יותר צפוי לא?