כמה הומואים

הם החזיקו ידיים, החיוך של הג'ינג'י לא ידע גבול. הרגע נראה כמו משהו שיכל להיות תמונה, כמו משהו שיכל להימשך לנצח אלמלא שמעו צעדים ומיהרו לנתק את ידיהם זה מזה. כל אחד התרכז במשהו אחר כאשר הדלת של שירותי הבנים נפתחה. הג'ינג'י נכנס לאחד התאים המסריחים משתן בשירותי הבנים בתיכון, והנער השני בעל השיער השחור המטופח על יתר המידה התרכז בלשטוף את ידיו. הנער שנכנס לשירותי הבנים בלי לחשוד בכלום, יצא במחשבה שקרה משהו רק משום שהנער המטופח לא הפסיק לשתוף את ידיו, והשני לא יצא מהתא שלו ובכלל לא הושמע כל צליל. אבל לא באמת היה לו אכפת, ולא היה לו כוח לחשוב במשמעויות השונות של כל ההתנהגות הזאת לאחר שעתיים של פיזיקה. הג'ינג'י שאל בקול אדיש שניסה להסוות התרגשות: "הוא הלך?" בלי לחכות לתשובה הוא יצא והביט בנער המטופח שבחן את פניו במראה, הוא נראה כאלו עוד שנייה ויבכה. הג'ינג'י לא ידע באמת מה לעשות, ולכן התעלם מכך ומשך אותו מהמראה לחיבוק. לשנייה הם עמדו כך, אבל נאלצו לצאת משירותי הבנים ואז להביט זה בזה. הצמיד של צבעי הגאווה של הג'ינג'י נראה לפתע כמו משהו שאין לו משמעות, כי הרי הם בכל זאת עושים זאת בסוד, בגלל הנער המטופח הארור שלא מוכן היה לאהוב את עצמו. אבל למעשה כל הסודיות הזאת גרמה רק לג'ינג'י לחייך, אפילו הנער המטופח נאלץ להודות שזה מצחיק. שאי שם איפה שכתובות שמות של בנות על הקירות, קללות על אנשים שהיו בעבר באותם תאי שירותים. אי שם איפה שכתוב בגדול בתור קללה "מאור ההומו 2006" שני בנים החזיקו ידיים בהפסקות, מידי פעם אפילו במהלך שיעור. אבל הם היו שם. גם אם הנער המטופח יחליט לבסוף שהוא לא יכול יותר, הם עדיין היו שם. גם אם לג'ינג'י ימאס מחברו, הם עדיין היו שם. אי שם מתחת לכיתוב "מאור ההומו 2006" יותר מעשור לאחר מכן בהחלט ביקרו שם כמה הומואים.