כל יום
התגעגעתי לימים ההם בהם שום-דבר לא היה קורה, והנה זה קרה, שום-דבר לא באמת קורה. זה יום טוב לפתוח מטרייה בגשם, ולראות את כולם הולכים בגשם עם מטריות גם כן – אבל סגורות. אבל אני אומר – אם אלוהים נתן לך מטרייה, תשתמש בה. ולכן אני משתמש במטרייה שלי בכל הזדמנות. כמו למשל כש-קר לי או חם לי – אני פושט או לובש את המעיל ואת הבגדים, ולפעמים נשאר בתחתונים, ולפעמים מכוסה כולי שמיכות, כמו במזג-האוויר ומה שהוא מביא אתו. אם למשל חם לי – אז אני מתפשט כדי שיהיה לי יותר קריר. ואם למשל קר לי – אז אני מתחמם כדי שיהיה לי יותר חמים… אבל אתם כבר מבינים את הטריקים הבסיסיים האלה. למשל אתמול הייתי רעב. לא ידעתי מה צריך לעשות כשרעבים כדי שהרעב יפסיק, לכן בדקתי במאגרי מידע ועם כל מיני מומחים, והלכתי לסמינרים למיניהם כדי להחכים, ואז למדתי והבנתי שכדי לא להיות רעב – צריך לאכול. לא ידעתם את זה, אה? אז אכלתי, והיום אני כבר לא רעב. ובאמת זה משהו נדיר, כי ידוע על מקרה שקרה בצרפת בשנת 1492, בו נרשם שהיה בן-אדם אחד שהיה רעב, ולא ידע מה לעשות. הוא שאל אנשים סביבו מה אפשר לעשות כדי שהרעב המציק ייפסק, והם לא ידעו. אז הוא הלך לדוקטור מומחה, אחרי הרבה רופאים שהיה אצלם ולא ידעו איך לרפא אותו, והדוקטור בדק בספרים והצליב מידע ועשה ניסויים בעכברים, ואז אמר לו שהוא הגיע למסקנה שעליו לאכול. "זה הכול?" שאל האיש הרעב, "אבל בדרך-כלל אני אוכל," ואז שאל אותו הדוקטור מתי הוא אכל לאחרונה, והוא אמר שלפני ארבעה ימים. אז הדוקטור הטוב אמר שהוא צריך לאכול כל יום. "כל יום?!" התפלא האיש. והדוקטור הסביר לו שזה נראה קשה ובלתי אפשרי כמעט, אבל עליו לאכול כל יום, כל יום, למשך כל חייו. הלך האיש הרעב והיה עצוב מאוד. שאלו אותו למה הוא עצוב, הוא אמר שיש לו מחלה נדירה שדורשת טיפול מפרך במיוחד. מה הטיפול, הם שאלו. לאכול כל יום, כל יום, למשך כל חיי. "כל יום?! כל החיים?!" הם התפלאו, והוא נהיה עצוב ובכה. "לא נורא," הם אמרו, "יש דברים גרועים מאלה, כמו למשל לשתות לפחות ליטר ביום," ואז הם סיפרו לו שיש איש אחד שצריך לשתות לפחות שלושה כוסות ביום, וזה גורם לו ללכת ולהשתין בשירותים לפחות פעמיים ביום. "מסכן…" הוא מלמל, "כן," הם אמרו, "אנחנו לא יודעים איך הוא ממחזיק מעמד," "במצב כזה עדיף כבר למות," הוא אמר, והלך לביתו, ואכל, ומאז הוא אוכל כל יום-כל יום, וקשה לו מאוד עם זה. אז אם יש לכם צרות, ואם חייכם קשים, תזכרו שיש דברים קשים יותר, ושיש אנשים שמתמודדים עם קשיים גדולים יותר, כמו אותו איש מסכן שחי בצרפת בשנת 1492, וגילה שהוא צריך לאכול כל יום, כל יום, אחרת ימות!
תגובות (0)